נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי הצהיר היום (שני) בראיון לתוכנית "60 דקות" לרשת CBS כי ארצו מוכנה לרכוש עשר מערכות הגנה אווירית מסוג פטריוט מארצות הברית בעלות של 15 מיליארד דולר, וכי שותפות אירופאיות הביעו נכונות לסייע במימון העסקה.
זלנסקי ציין כי אוקראינה לא קיבלה עד כה את מערכות ההגנה האווירית הנוספות שהובטחו לה בפסגת נאט"ו בוושינגטון. "אני מכבד את בחירת ארצות הברית, אבל כשארצות הברית לא נתנה או מכרה לנו מערכות שכאלה, אנחנו מוכנים לכל פורמט, השאלה אינה כספית", אמר הנשיא האוקראיני.
לדבריו בראיון, מדינות אירופאיות מסוימות מוכנות לסייע במימון רכישת המערכות. "אבל ארה"ב אומרת שכרגע אין אפשרות. אך באותה שעה הם מוכרים מערכות כאלה, למשל, לישראל. אני לא אומר שישראל לא זקוקה להן, אבל אם אנחנו שותפים, האם לא ניתן למצוא אפשרות להגן על אוקראינה?", הדגיש זלנסקי.
לטענת זלנסקי בראיון, הוא העלה בשיחותיו עם הנשיא טראמפ מספר אפשרויות: "יש את מערכת פטריוט, ויש לכם הרבה כאלה, ויש לכם ייצור, ישנם מספר צעדים כיצד להגן על אוקראינה. צעד מספר אחד: מערכת אחת, שעולה מיליארד וחצי דולר, אנחנו מוכנים לקנות לפחות עשר מערכות, כדי להגן על מרכזי ערים, במקומות שיש ריכוז גדול של אזרחים. זה 15 מיליארד. אנחנו מוכנים לשלם את הסכום הזה ונמצא את הכסף".
מערכת פטריוט (צילום: דובר צה"ל)
האפשרות השנייה שהעלה זלנסקי, לדבריו, בשיחותיו עם טראמפ היא קבלת רישיונות לייצור המערכות והטילים המתאימים, בקשה שהפנה הן לממשל טראמפ הנוכחי והן לממשל ביידן שקדם לו. בנוסף, הזכיר זלנסקי שמדינות במזרח התיכון, באירופה ובאסיה בהן מוצבות מערכות פטריוט אמריקאיות ואין בהן פעילות לחימה, יכולות להעביר מערכות לאוקראינה. "היינו מוכנים לקבל אותן אפילו בהשכרה. יש הרבה פורמטים איך לספק זאת. צריך רק רצון", הוסיף.
זלנסקי אף פנה מתוך הריאיון אל משתתפי ישיבת "קבוצת הקשר לענייני הגנת אוקראינה" (Ukraine Defense Contact Group) בבריסל, בקריאה לחזק את ארצו בעשר מערכות פטריוט נוספות. בחודש מרץ, הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הבטיח לזלנסקי לשתף עמו פעולה בחיפוש אחר מערכות הגנה אווירית פטריוט עבור אוקראינה – מה שאולי השתנה מאז אי הצלחתם של "שיחות השלום" מול רוסיה, ושר ההגנה האוקראיני רוסטם אומרוב מסר כי נעשית עבודה עם מדינות אחרות לקבלת מערכת נוספת.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.