חדשות בעולם
זה קיים: השכלה אקדמית ברמה גבוהה וחיבור לזהות יהודית בלב אירופה
בית הספר לעסקים ע"ש לאודר (Lauder Business School) שהוקם בשנת 2003 ביוזמת השגריר רונלד ס. לאודר, נחשב כיום למוסד ייחודי באירופה: בית ספר לעסקים בשפה האנגלית המשלב השכלה אקדמית ברמה גבוהה, חיבור לזהות יהודית וקשרים הדוקים עם התעשייה העולמית – וכל זה בלב וינה.
חזון שנולד מתוך זהות
החזון להקמת המוסד נולד כאשר לאודר שב וגילה את זהותו היהודית בעקבות פרשת ולדהיים בשנת 1986. מטרתו הייתה להעניק חינוך מערבי בעיקר לסטודנטים יהודים ממזרח אירופה – ולשלוח אותם חזרה למדינותיהם כשגרירים של ידע עסקי וערכים יהודיים. למעלה מעשרים שנה לאחר מכן, החזון הזה ממשיך להנחות את בית הספר.
הנהגה אקדמית עם גישה מעשית
על התוכניות האקדמיות מפקחים פרופ' (FH) ד"ר יוליוס דם ו-פרופ' (FH) ד"ר תמש צ'רמלי, MSc, אשר משמשים כמנהלי תוכניות הלימוד לתארים הראשון והשני בהתאמה. שניהם מביאים גישה המשלבת מצוינות אקדמית עם אוריינטציה יישומית חזקה.
אחד המאפיינים הבולטים של LBS הוא שיותר מ-95% מהמרצים הם אנשי מקצוע פעילים – מנכ"לים, יועצים, אנליסטים פיננסיים ואחרים – אשר מלמדים מתוך ניסיון אמיתי בשטח. "זה עולם אחר לגמרי לעומת אוניברסיטאות קלאסיות," מסביר ד"ר צ'רמלי. "אנחנו מתעקשים ללמד מהעשייה, לא רק מתיאוריה".
תוכנית הלימודים לתואר ראשון כוללת סטאז' חובה בסמסטר האחרון, אותו הסטודנטים מבצעים לעיתים קרובות במדינות המוצא שלהם, לפני שובם למבחני הגמר ולטקס הסיום.
חינוך איכותי במחיר נגיש
למרות הרמה הגבוהה, שכר הלימוד ב-LBS נמוך ביותר הודות למימון ממשלתי של ממשלת אוסטריה. לעומת מוסדות דומים בארה"ב או בבריטניה, המחירים כאן נחשבים כמעט לא נתפסים.
הבית ספר מוכר באופן מלא על ידי ACBSP, סוכנות אקרדיטציה אמריקאית, וכיום נמצא בתהליך הצטרפות לתהליך האקרדיטציה היוקרתי של AACSB. LBS מדורג מספר 4 באוסטריה ו-מספר 2 בוינה, ומתאפיין באחוזי השמה מרשימים – 80% מהסטודנטים מוצאים עבודה מלאה עוד לפני סיום הלימודים.
חיי קמפוס יהודיים
על אף שהפרויקטים היהודיים לא כפופים פורמלית לבית הספר, קיים שיתוף פעולה עמוק עם הקהילה היהודית המקומית ועם חב"ד וינה בראשות הרב סבך. הסטודנטים נהנים מאירועי שבת וחג, וכן משתתפים בתוכנית Sinai Scholars, המשלבת לימודי יהדות עם מלגה.
כחלק מדרישות הלימודים לתואר ראשון, הסטודנטים מחויבים ללמוד שפה זרה, והאפשרויות כוללות עברית, גרמנית, רוסית וספרדית.
בהתאם למצב הפוליטי, 30% עד 50% מהסטודנטים הם יהודים, עם עלייה חדה במספר הסטודנטים הישראלים מאז ה-7 באוקטובר 2023. "אוסטריה נחשבת לאחת המדינות הבטוחות באירופה עבור סטודנטים יהודים," אומר ד"ר דם. "ככל שהמצב מחמיר בעולם, יותר סטודנטים בוחרים לבוא אלינו – גם בגלל הביטחון, וגם בגלל האיכות".
קשרים בינלאומיים והזדמנויות גלובליות
ל-LBS קשרים אקדמיים ענפים עם מוסדות ישראליים כמו אוניברסיטת רייכמן, אוניברסיטת בן-גוריון ו-אוניברסיטת בר-אילן, וכן תוכניות חילופי סטודנטים עם ארה"ב ותוכניות תואר כפול בפיתוח.
הקמפוס מארח כיום סטודנטים מ-57 מדינות שונות, ויוצר אווירה בינלאומית ייחודית. בעקבות גידול באנטישמיות באוניברסיטאות ברחבי העולם ובעיות ויזה בארה"ב, יותר ויותר סטודנטים שמקורם בארה"ב בוחרים ב-LBS כאלטרנטיבה איכותית.
בית לחיים
"LBS הוא לא רק מוסד אקדמי," אומר ד"ר דם. "זה המקום שבו הסטודנטים בונים רשת קשרים לכל החיים." רבים מבוגרי המוסד אף חוזרים ללמד בו לאחר סיום לימודיהם האקדמיים המתקדמים.
נכון לעכשיו, LBS אינו רשאי להעניק תואר דוקטור בשל מגבלות חוקיות המוטלות על אוניברסיטאות למדע יישומי באוסטריה – אך בוגריו ממשיכים ללימודי דוקטורט ברחבי העולם, ולרבים מהם נפתחות דלתות בזכות השם שצברו כאן.
"לסטודנטים, בין אם יהודים ובין אם לא, זהו באמת 'בית הרחק מהבית'," מסכם ד"ר צ'רמלי. "המטרה שלנו היא להעניק להם תחושת שייכות וביטחון – תוך כדי הכנה מקיפה לעולם העסקי הגלובלי."
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
