זה לא צורת הדיבור של נתניהו. זו שיטת העבודה

עכשיו, טראמפ ווויטקוף שוב הופכים את שעון המלחמה בעזה על נתניהו וממירים אותו לשעון של 60 ימי הפסקת אש — עוד מתווה מדורג, המעוצב למידותיו, שמשאיר מחצית מהחטופים החיים והחללים בידי חמאס עד למועד לא ידוע. בנוהל, עם פרוץ הדיווחים על פריצת דרך במו"מ, סמוטריץ' קפץ להזהיר את נתניהו שלא יאפשר עסקה חלקית שתעניק חמצן לחמאס, ובן גביר, שעזב את הממשלה לחודשיים אחרי העסקה הקודמת, צפוי מתישהו להצטרף לקול הזעקה על הכניעה לטרור.

בסביבת נתניהו מקווים שכמו בעסקה הקודמת, גם הפעם בן גביר וסמוטריץ' יסתפקו בהבטחות שלא להגיע לחלק השני בעסקה; ושכמו החרדים — גם להם אין סיבה למהר לוותר כל כך מהר על הכוח והשררה בממשלה, בשביל מערכת בחירות שעלולה לזרוק אותם אל הלא נודע. וכמה נוח: 60 ימי הפסקת האש הזמנית יסתיימו, אם בכלל, אי שם בתוך הפגרה — כשהממשלה לא בסכנה.

נתניהו מנסה לסנכרן בין כל השעונים ורק לעבור את החודשיים הקרובים — אבל הטלטולים המקבילים עלולים להתנגש ולצאת משליטה. החול נמצא גם בידיים של טראמפ, ותלוי בנחישות שלו לשים את האירוע בעזה מאחוריו ולהגיע ליום ה־60 עם הכרזה על סיום המלחמה. עד אז, עשרה חטופים עדיין יהיו בשבי חמאס, ועוד 19 משפחות חללים ימתינו לקבל את יקיריהן לקבורה. ובזמן שנתניהו הופך את השעונים — הוא יבטיח שהוא עושה הכול כדי להשיב אותם בחזרה. אם לא מחר — אז מחרתיים.