זה השריר הכי חשוב לאימון בתקופת מלחמה

4. תנועה
מתח נפשי נתקע בגוף. בלי תנועה – אין שחרור. גם אם אתם באזעקה, במקלט, מול זום, מול ילדים – תנועה קטנה יכולה לשנות הכל.

מה עושים? שתי דקות נשימה. סיבוב בין החדרים. מתיחה עם הילד. התנועה הפיזית מייצרת תנועה רגשית.

5. קשרים אנושיים
כולנו באותה סירה – אבל כל אחד במקום אחר. וכשאנחנו שותקים, לא משתפים, הבדידות גוברת. חוסן נבנה בחיבורים.

מה עושים? גם אם זה נראה שולי, לשאול קולגה או שכן "מה שלומך באמת?" יכול להיות בדיוק הרגע שמישהו היה זקוק לו.

6. שגרה כעוגן
כשאין מסגרות, אין גנים, אין שגרה – צריך להמציא עוגנים קטנים מבפנים. זה לא חייב להיות אידיאלי. אפילו קפה באותה שעה, מקלחת עם מוזיקה קבועה, משחק משפחתי קבוע בערב.

מה עושים? יוצרים אפילו שגרות קטנות, שיביאו ליציבות זמינה. משם מתקדמים.

7. תכנון יומי = תחושת שליטה
צריך לשלוט בעתיד הרחוק. רק לדעת: מה שלושת הדברים שחשוב לי להספיק היום – כדי להרגיש שליטה כלשהי?

8. חמלה עצמית
אם זה לא הזמן להוריד לעצמנו את הרף, אז מתי כן? לנהוג בעצמנו כמו בחבר אהוב, לדבר אל עצמנו ברוך, להבין שאנחנו בני אדם.

מה עושים? במקום לשפוט – לנשום. במקום להחמיר – להקשיב עם לב רחב.

9. בחירת הוויה
גם בימים שכולנו מגיבים – אפשר רגע לפני לבחור: איך בא לי להופיע היום? מאיזה מקום להתנהל – קלילות, נוכחות, אומץ, הקשבה. כל בחירה מכוונת את המוח והלב לאותו התדר.

מה עושים? כתבו את ההוויה הנבחרת ותחזרו אליה כשאתם נסחפים.

10. חגיגת הצלחות
כששום דבר לא ודאי – הצלחות קטנות הן עוגן של משמעות. לשאול בצוות או בבית: "מה עבד לנו היום?" גם אם זו מקלחת בזמן, חיבוק, סגירת משימה.

מה עושים? משמעות נוצרת מהכרה וחוסן נבנה מזיהוי מה כן עובד.