בנוסף נמצא קשר בין אלרגיות למזון לבין סיוטים. משתתפים עם אלרגיה כלשהי היו בסבירות גבוהה פי שניים לדווח שמזון משפיע על החלומות שלהם גם כאשר נוטרלו משתנים נוספים. הדבר מצביע על כך שגם תגובות של מערכת החיסון ולא רק תסמינים עיכוליים עלולים להשפיע על תוכן החלומות.
החוקרים גם בדקו את השפעת זמן האכילה ומצאו כי אכילה מאוחרת או נשנושים בערב גורמים להפרעות שינה ולסיוטים. מערכת העיכול צריכה זמן כדי לעבד מזון ואם אוכלים קרוב מדי לשעת השינה זה עשוי לפגוע במחזור השינה הטבעי. המשתתפים שהתעוררו באמצע הלילה כדי לאכול דיווחו על קשר חזק במיוחד בין אכילה בלילה לבין סיוטים יותר רגשות שליליים במהלך החלום וציון גבוה יותר במדדים של הפרעות שינה.
החוקרים סבורים כי ייתכן שהקשר בין מזון לחלומות עובר דרך מערכת הקשר בין המעי למוח. כשאוכלים מזון שמעורר תגובה פיזית לא נעימה התחושות האלו ממשיכות גם בזמן שינה ומופיעות בצורת תוכן חלומי מטריד או מוזר. נמצא גם כי תסמיני חרדה ודיכאון תרמו לקשר הזה כך שהתסמינים הפיזיים יוצרים לחץ נפשי שמופיע בתוכן החלום. גם איכות השינה משחקת תפקיד מכריע שכן מזונות שמפריעים למחזור השינה מגבירים את הסיכוי להתעורר במהלך שנת רם שהיא השלב שבו החלומות הם הכי חיים ומפורטים.
החוקרים מדגישים שלמרות שמדובר במתאם ולא בהכרח סיבתיות יש כאן בסיס מדעי לתחושת הבטן שמה שאנחנו אוכלים באמת משפיע על מה שאנחנו חולמים. לדברי ד"ר טורה נילסן, מעורכי המחקר, החוקרים מתכוונים להרחיב את המחקר לאוכלוסיות שונות ולערוך ניסויים מבוקרים שבהם יינתן למשתתפים גבינה או מזון ניטרלי לפני השינה כדי לבדוק את השפעתם בפועל על איכות החלום.