עם שוך אירועי ימי העצמאות והזיכרון, אין מנוס מלהביט הלאה – אל פתיחת כנס הקיץ של הכנסת. לכאורה, מדובר בעוד חלק ממושב הכנסת; אמנם בתקופת חירום ומשבר ביטחוני וחברתי חסר תקדים, אך לא כזה שאמור להיות שונה ממה שראינו בכנס החורף. ועם זאת, הדינמיקה הפוליטית מאז העברת תקציב המדינה לשנת 2025 מלמדת שאולי לא מדובר בעוד כנס של דיוני כנסת.
תזכורת קצרה ללו"ז הפוליטי שלפנינו: הכנסת הנוכחית אמורה לכהן עד נובמבר 2026. עם זאת, כמו כל כנסת היא נזקקת לעמוד בדדליין של העברת תקציב המדינה. הדדליין הבא הוא, אם כן, סוף חודש מרץ 2026 – עד מועד זה חייב לעבור תקציב המדינה לשנת 2026 או שהכנסת תתפזר ונלך לבחירות באופן אוטומטי. ההיסטוריה מלמדת שזה כמעט לא קורה. מעטות הקואליציות שהצליחו לשרוד קדנציה מלאה ועוד להעביר תקציב שנתי – אירוע קואליציוני מורכב – מספר חודשים לפני סוף הקדנציה.
מה שקורה בתקופה הנוכחית הוא שמכיוון שעבר תקציב 2025, השותפות הקואליציוניות מתחילות להישיר מבט לבחירות ואנחנו מוצאים את עצמנו במצב של תקופת בחירות אחת ארוכה, שקשה להעריך מתי תגיע להתחלתה הרשמית, כלומר מתי תפוזר הכנסת. עם זאת, לא מופרך להניח שאם סוף מרץ הוא הדדליין, מישהו ישבור אותו קודם לכן, חודש או חודשיים טרם המועד הסופי. ניתן למצוא לכך עדות בהסלמת ההתבטאויות של השותפות הקואליציוניות, גם כאלו שנדמו עד עתה כיציבות יחסית – מהחרדים המאיימים באי-הצבעה עם הקואליציה עד שיעבור חוק שיסדיר את ההשתמטות ההמונית של בני ישיבות חרדים ועד לשר האוצר סמוטריץ' שלאחרונה החל להתבטא באופן תקיף יותר בתחום המדיני והפנה אצבע מאשימה לראש הממשלה עצמו בנושא.