השר זאב אלקין (הימין הממלכתי) התייחס היום (שני) בריאיון ל-103FM לחזרת תושבי יישובים נוספים בעוטף עזה לביתם, לאחר שצה"ל אישר זאת מבחינה ביטחונית. בתגובה לביקורות מצד תושבים על עיתוי החזרה, הבהיר אלקין כי ההחלטה אינה בידי הממשלה או התושבים. "מי שמקבל את ההחלטות על מניעה ביטחונית זה צה"ל. הוא כותב חוות דעת ביטחונית על סמך שיקולים מקצועיים, ובהתאם לכך הממשלה מאשרת", אמר.
אלקין ציין כי היו שרים רבים שתהו מדוע היישובים טרם חזרו, אך כל עוד צה"ל קבע שטרם הגיע הזמן, הממשלה גיבתה את ההחלטה. "ברגע שצה"ל אמר שחוזרים – חוזרים. כך זה עבד גם בצפון", הסביר.
השר התייחס לטענה שדווקא בזמן לחימה יש יותר ביטחון ביישובי העוטף. "כשיש לחימה, צה"ל רודף אחרי מחבלי חמאס ומזיז אותם מהגבול. הם צריכים להסתתר", הסביר. "נכון שזה נשמע בעייתי כששומעים פיצוצים, אבל במבחן הביטחון האמיתי – דווקא כשיש לחימה, יש יותר ביטחון בדרום".
אלקין ציין כי רוב יישובי חבל תקומה כבר חזרו ופועלים. "אני לא יכול להחליף את הרמטכ"ל, את אלוף הפיקוד או את מפקד האוגדה. הם עושים הערכה ביטחונית ואומרים מתי בטוח לחזור", אמר.
בנוגע לביטול המענק החד-פעמי לתושבים החוזרים, הסביר אלקין כי המענקים שניתנו בעבר נועדו לממן שהות מחוץ לבית, לא לעודד חזרה. "כשחזרו תושבי שדרות והצפון ב-1 במרץ, המדינה הבינה שיש משפחות ששכרו דירות או שילדיהם התחילו שנת לימודים במקום אחר. המענק ניתן כדי לממן את השהות בחוץ", הבהיר.
זאב אלקין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
לדבריו, מאחר שהמניעה הביטחונית נמשכה מעבר למצופה, המדינה מימנה את כל תקופת השהות מחוץ לבית. "האנשים לא נצרכו את המענק הזה. שנת הלימודים הסתיימה במימון המדינה", ציין. אלקין פירט על מסלול מיוחד שנוצר למשפחות שאינן מוכנות לחזור. "יצרנו אפשרות להישאר בחוץ עוד שנת לימודים אחת ולקבל סיוע בשכר דירה דרך היישוב והמועצה", אמר.
לפי המסלול, המדינה מעבירה כספים לרשויות המקומיות לשני צרכים: חיזוק היישוב החוזר ומימון שכירות למשפחות שזקוקות ליותר זמן. "הסיוע נע בין 3,000 ל-7,000 שקל בחודש למשפחה, בהתאם למספר הנפשות", פירט השר. בהתייחסו למלחמה בעזה, אמר אלקין: "יוצאים מעזה כשחמאס יקבל את הדרישות המינימליות שלנו – לא נשאר בשלטון ולא מתחמש. כשיפסיק להיות ארגון שמאיים עלינו ביטחונית, או לחילופין כשנגיע לתוצאה הזו בכוח הזרוע".
"אם חמאס לא ילך עכשיו להסכם, נצטרך להגדיל את הלחץ הצבאי", סיכם אלקין.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.