דווקא עכשיו, בתקופה הזו, ולאור המצב מתבקש כי מפלגת השלטון לא תתעלם יותר מוועדת הרווחה, שהרי זוהי ועדה חיונית שאמורה להעלות על סדר היום את הנושא החברתי בישראל. אבל בליכוד, כך נראה, מעדיפים להתמקד בוועדות אחרות. ועדת הרווחה כנראה מהווה עול, היא מכילה בתוכה "רק" סיפורים קשים וכואבים, ולא מעניקה כוח או כסף למי שמנהל אותה. זו לא רק רשלנות מוסרית. זו בגידה בערכים שעליהם קמה התנועה הזו מלכתחילה. ערכים של שוויון, של ערבות הדדית, של תיקון חברתי. אנשי הליכוד חייבים לסמן שהחברה הישראלית וענייניה החברתיים הם בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל.
כמי שעומד בראש ארגון פתחון לב, ארגון הסיוע ההומניטרי הגדול בישראל, שפוגש מדי יום את הציבור הפגיע ביותר בעם, אני אומר בלב כואב: מדינת ישראל מתרסקת חברתית. ואיש לא יוכל להגיד "לא ידעתי". הנתונים פרושים לעיני כל. את מחיר המלחמות הללו וההזנחה החברתית של העם בישראל, בייחוד בפריפריה החברתית – אנחנו נשלם עוד שנים רבות.
עכשיו, הליכוד ואנשיה חייבים לעצור, ולחשוב מחדש. הם אלו שאמורים להחזיר את האחריות החברתית למרכז השיח הפוליטי. אני קורא לאנשי השלטון: קחו את ועדת הרווחה ואמצו אותה אליכם בראש סדר העדיפויות. אימרו הפעם – זה שלנו. אל תתחמקו מזה. זוהי לא עוד משימה טכנית אלא ממש הצהרה ערכית, יש לכם הזדמנות אמיתית להיות בית חברתי לכל הבוחרים שלכם ולכל העם. כי בלי רווחה – אין ריבונות. אין שלטון. אין חברה. אין עתיד.