נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הציע היום (ראשון) לקיים שיחות ישירות עם אוקראינה ב-15 במאי באיסטנבול, כך דווח בסוכנות הידיעות רויטרס. בהצהרתו מהקרמלין, פוטין אמר כי רוסיה מציעה "לחדש משא ומתן ישיר עם קייב ללא תנאים מוקדמים במטרה להביא לשלום בר-קיימא ולחסל את שורשי הסכסוך". הנשיא הרוסי הוסיף כי ישוחח עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן במהלך היום כדי לקדם את השיחות, שלדבריו עשויות להוביל להפסקת אש.
"ההצעה שלנו, כפי שאומרים, מונחת על השולחן. ההחלטה כעת היא בידי הרשויות האוקראיניות והאפוטרופוסים שלהן, המונחים, כך נראה, על ידי שאיפות פוליטיות אישיות, ולא על ידי האינטרסים של עמיהם", אמר פוטין. משרדו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ומשרד החוץ האוקראיני טרם הגיבו להצעה.
ההצעה הרוסית הגיעה שעות ספורות לאחר שמעצמות אירופיות מרכזיות דרשו מפוטין להסכים להפסקת אש בלתי מותנית למשך 30 יום או להתמודד עם סנקציות "מסיביות" חדשות. פוטין דחה את מה שכינה "ניסיון של חלק מהמעצמות האירופיות להציב אולטימטומים".
במקביל להצעת השלום, ביום ראשון רוסיה יזמה התקפת כטב"מים על קייב וחלקים אחרים של אוקראינה, כך אמרו גורמים אוקראיניים רשמיים. לא דווח באופן מיידי על פגיעות או נזק. פוטין אמר כי אינו שולל שבמהלך השיחות המוצעות בטורקיה, שני הצדדים יסכימו על "הפסקות אש חדשות", אך הדגיש כי אלה יהוו רק צעד ראשון לקראת שלום "בר-קיימא".
צבא אוקראינה (צילום: רויטרס)
בהתייחסו לאפשרות של הפסקת אש, פוטין ציין כי בעבר רוסיה הציעה מספר הפסקות אש, כולל השהיית תקיפת מתקני אנרגיה, הפסקת אש בתקופת חג הפסחא ולאחרונה הפוגה בת 72 שעות במהלך חגיגות 80 שנה לניצחון במלחמת העולם השנייה. הן רוסיה והן אוקראינה האשימו זו את זו בהפרת הצעות ההפוגה הזמניות, כולל הפסקת האש בין ה-8 ל-10 במאי.
פוטין התייחס במיוחד להסכם טיוטה משנת 2022 שנוהל משא ומתן עליו זמן קצר לאחר הפלישה הרוסית. על פי אותה טיוטה, שעותק ממנה נמצא בידי רויטרס, אוקראינה הייתה אמורה להסכים לניטרליות קבועה בתמורה לערבויות ביטחוניות בינלאומיות מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם. "לא רוסיה היא זו שהפסיקה את המשא ומתן ב-2022. זו הייתה קייב", אמר פוטין.
הנשיא הרוסי הודה לסין, ברזיל, מדינות אפריקה והמזרח התיכון וארה"ב על מאמציהן לתווך. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, האומר כי ברצונו להיזכר כשוחר שלום, אמר פעמים רבות כי ברצונו לסיים את "מרחץ הדמים" של מלחמת אוקראינה, שממשלו מגדיר כמלחמת שליחים בין ארה"ב לרוסיה.
פוטין, שכוחותיו התקדמו במהלך השנה האחרונה, עומד איתן בתנאים שהציב לסיום המלחמה. ביוני 2024 אמר כי על אוקראינה לוותר רשמית על שאיפותיה להצטרף לנאט"ו ולהסיג את כוחותיה מכל שטחי ארבעת האזורים האוקראיניים הנתבעים על ידי רוסיה. גורמים רוסיים הציעו גם כי ארה"ב תכיר בשליטתה של רוסיה על כחמישית משטחה של אוקראינה ודרשו כי אוקראינה תישאר ניטרלית, אם כי מוסקבה אינה מתנגדת לשאיפותיה של קייב להצטרף לאיחוד האירופי.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.