בגרנד סלאמים זה ידוע – המערכה החמישית לא מוכרעת בשובר שוויון, אלא עד ששחקן יוביל בשני משחקונים. אבל אז הגיעה שנת 2010: בסיבוב הראשון של ווימבלדון ג'ון איסנר האמריקאי פגש את ניקולה מהו הצרפתי, ובשוויון 2:2 במערכות אף שחקן לא היה מוכן להפסיד את המערכה החמישית. הם שיחקו סך הכול 11 שעות ו-5 דקות על פני שלושה ימים, והמשחק הוכרז כארוך בהיסטוריה. המערכה החמישית הסתיימה לבסוף 68:70 לג'ון איסנר, שניצח כמובן גם את המשחק.
במהלך השנים היו מקרים בודדים שהגיעו למצבים כאלה, שהמשחקים מתארכים במערכה החמישית, אך היו גם משחקים כמו זה שהופסקו והמשיכו ביום למחרת. עד שהנהלת ווימבלדון הודיעה, לקראת הטורניר של 2019, שנמאס לה ששלבים נדחים והלו"ז נהרס בגלל החוק הזה, והחליטה שבשוויון 12:12 במערכה החמישית עוברים לשובר שוויון. כבר בטורניר הראשון זה קרה – משחק הוכרע במערכה חמישית בשובר שוויון. ולא סתם משחק: הגמר, שהפגיש את נובאק ג'וקוביץ' ורוג'ר פדרר, הגיע למערכה החמישית לשוויון 12:12, ועבר לשובר שוויון. שם ג'וקוביץ' ניצח 3:7 וזכה בגמר.
במרץ 2022 הודיעו הגרנד סלאמים שאחרי ההצלחה בניסויים של ה-ITF ובטורנירים נוספים, הוחלט שהחל מהרולאן גארוס באותה שנה, במצב של שוויון 6:6 במערכה החמישית והאחרונה, המשחקון האחרון יהיה סופר שובר שוויון וכך המשחק יוכרע.
ההבדלים? שובר שוויון מתקיים עד שבע, ובמקרה של שוויון 6:6 ממשיך עד ששחקן מנצח בהובלה של שתי נקודות. סופר שובר שוויון מתקיים מההתחלה עד עשר, ובמקרה של שוויון 9:9 – אותו פרוטוקול.