כפי שכבר אמרתי, הסיפור האמיתי של ה-MacBook Air החדש לא נמצא בעיצוב – הוא נמצא מתחת למכסה. השבב החדש, M4, הוא זה שעושה כאן את ההבדל. זה אותו שבב שכבר ראינו באייפד פרו, ב-Mac Mini ואפילו באיימק, אבל הפעם הוא מגיע למחשב נייד, בלי מאוורר, ועדיין מצליח לספק ביצועים מרשימים.
זה מעבד עם עשר ליבות עיבוד – ארבע חזקות, שש חסכוניות – ועד עשר ליבות גרפיות (שמונה בדגם הבסיס). אפל גם שדרגה את המנוע העצבי (Neural Engine), עם 16 ליבות שמיועדות לעיבודי בינה מלאכותית. בשימוש יומיומי, השבב הזה פשוט טס. אפליקציות נפתחות מיד, המעבר בין משימות מהיר, וגם תחת עומס – המחשב נשאר שקט לגמרי. לא תשמעו שום מאוורר, פשוט כי אין אחד. ברוב הזמן, לא צריך. רק בעבודות ממושכות וכבדות באמת, כמו קידוד וידאו או פרויקטים גרפיים גדולים, תתחיל להרגיש שהביצועים נבלמים מעט כדי לשמור על טמפרטורה. וזה צפוי, בהתחשב בזה שאין כאן קירור אקטיבי.
ועדיין, מה שבאמת מרשים כאן הוא שה-MacBook Air הזה, עם כל הדקיקות והשקט שלו, מצליח להתמודד עם משימות שבעבר דרשו MacBook Pro. כדי לבדוק עד כמה רחוק אפשר ללכת איתו, ניסיתי לאתגר אותו עם פרויקט עריכה אמיתי: אותו קובץ וידאו שאני עובד עליו ב-CapCut Pro ב-Mac Mini שלי – שילוב של קטעי 4K ו-8K על ציר זמן אחד, עם מעברים, שכבות וטקסטים מונפשים.