התקיפות באיראן: הגל הראשון היה סימפוניה מורכבת של מכות מדויקות

בשעות הבוקר המוקדמות של ה13- ביוני, פתח חיל האוויר במבצע "עם כלביא", תקיפה אווירית מניעתית ורחבת היקף נגד תוכנית הגרעין של איראן ונכסיה האסטרטגיים. במשך ארבעת הימים הראשונים, ניהל צה"ל מערכה אווירית מורכבת, רב-ממדית וחסרת תקדים בהיקפה, במטרה
לפרק את עמודי התווך של האיום האיראני: תוכנית הגרעין, מערך הטילים הבליסטיים ושרשרת הפיקוד והשליטה של המשטר. כך על פי הערכה ראשונית שפרסם "מכון עלמא".

ההיגיון האסטרטגי והעיתוי: נקודת האל-חזור
ההחלטה לצאת למבצע התבססה על הצטברות של מידע מודיעיני מדאיג שהצביע על כך שאיראן הגיעה לנקודת האל-חזור בחתירתה לפצצה גרעינית. כפי שהסביר גורם צבאי בתדרוך ב13- ביוני, ההחלטה נבעה מהבנה כי המשטר האיראני האיץ באופן משמעותי את התקדמותו לקראת נשק גרעיני, במקביל לכוונותיו המוכרזות להשמיד את מדינת ישראל.

"היום, איראן קרובה מתמיד להשגת נשק גרעיני", מסר הגורם, "נשק להשמדה המונית בידי המשטר האיראני הוא איום קיומי על מדינת ישראל ואיום משמעותי על העולם הרחב… מדינת ישראל לא תאפשר למשטר שמטרתו להשמיד את מדינת ישראל להשיג נשק להשמדה המונית".

ראש אגף המודיעין, אלוף שלומי בינדר, חיזק את הדברים בשיחה עם פקודיו ביום הראשון למבצע: "אנחנו נכנסים למערכה שהיא לא פחות מקיומית, מול אויב שמבקש להשמידנו, שמבקש לפתח יכולות גרעיניות, ומתקדם במהירות בפיתוח הגרעיני שלו. הוא מבקש גם לפתח נשק קונבנציונלי בכמויו ת גדולות ביותר".

האיום האיראני, כפי שהוגדר על ידי גורם צבאי, הורכב משלושה רכיבים מצטברים שיצרו איום קיומי מיידי:
.1 הטריגר הגרעיני: המודיעין הישראלי, שגובה בדוחות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), הצביע על כך שאיראן לא רק מעשירה אורניום, אלא מקדמת תוכנית חשאית להרכבת נשק גרעיני (קבוצת הנשק). "אנו חושפים לראשונה שהמשטר האיראני קידם תוכנית סודית להרכבת נשק גרעיני", חשף הגורם . "במסגרת תוכנית זו, מדעני גרעין ובכירים באיראן פעלו לפיתוח סודי של כל המרכיבים הדרושים לפיתוח נשק גרעיני – חומרי נפץ, הליבה (אורניום מועשר) ומקור ניוטרונים". על פי הערכת המודיעין, למשטר היה מספיק חומר בקיע לכ- 15 פצצות גרעין בתוך ימים.

.2 טילים בליסטיים: ההערכה הייתה שלאיראן יש אלפי טילים בליסטיים, עם תוכניות להכפיל ולשלש את הכמות, באופן שמהווה איום קיומי גם ללא נשק גרעיני. איראן תכננה לייצר 8000 טילים בלסיטיים בטווח זמן הקרוב, מה שהיה מייצר איום קיומי בזכות עצמו, תחת מטרייה גרעינית.

.3 הפצת נשק לשלוחים אזוריים: במקביל, זוהו מאמצים של איראן לחמש את שלוחיה במזרח התיכון, כחלק מתוכנית קונקרטית להשמדת ישראל. גורם מכריע נוסף בעיתו הוא היכולת הישראלית, במהלך במערכת "חרבות ברזל" לפרק באופן שיטתי את איום האש והפלישה הקרקעית שפיתחה איראן באמצעות הציר השיעי. במשך שנים, רשת זו של צבאות טרור בעזה, לבנון וסוריה, שימשה כגורם הרתעה אסטרטגי נגד ישראל. כתוצאה מכך, איראן כעת ניצבת אל מול ישראל לבדה, מבלי צבאות טרור שיכולים היו להמטיר עשרות אלפי רקטות על ישראל בפקודה איראנית. בידוד אסטרטגי זה של טהראן הוא תנאי קריטי להישגים הישראליים.

מכת הפתיחה: השגת עליונות אווירית ושיבוש הפיקוד האיראני (13-14 ביוני)
מבצע "עם כלביא" נפתח במטס חסר תקדים של כ200- מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי, שטסו במקביל למרחק של כ1,500- קילומטרים כדי לתקוף למעלה מ150- מטרות ביותר מ400- חימושים במהלך 24 השעות הראשונות. המטרה המיידית, כפי שהסביר מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף )מיל'( עמיקם נורקין, הייתה להשיג עליונות אווירית עמוק בשטח האויב. "המרחק בין ישראל לטהראן הוא 1,500 קילומטרים. אז אלו משימות ארוכות למדי", ציין נורקין.

הגל הראשון של התקיפות היה סימפוניה מורכבת של מכות מדויקות, שהתמקדה בשלושה יעדים מרכזיים במקביל:
.1 נטרול מערך ההגנה האווירית: הצעד הראשון והקריטי ביותר היה "לנקות את השמיים". צה"ל השלים "תקיפה רחבת היקף נגד מערך ההגנה האווירית של המשטר האיראני במערב איראן", כפי שנמסר בהודעה רשמית מדובר צה"ל ב13- ביוני. במסגרת התקיפה הושמדו עשרות מכ"מים ומשגרי טילי קרקע-אוויר." הצלחה זו הייתה חיונית כדי לאפשר לחיל האוויר חופש פעולה בשמי איראן להמשך המבצע. נורקין ציין בוובינאר נוסף של מכון ג'ינסא, שנערך ב16 ליוני, כי השגת העליונות האווירית הושגה "הרבה יותר מוקדם משציפיתי", והתבססה על "מודיעין טוב מאוד".

.2 חיסולים ממוקדים בשרשרת הפיקוד: במקביל לתקיפת מערכות ההגנה, ביצע חיל האוויר, בהכוונת מודיעין מדויק, סדרת חיסולים ממוקדים של הצמרת הביטחונית -צבאית של איראן. כבר ביום הראשון למבצע אישר צה"ל את חיסולם של "שלושת המפקדים הצבאיים הבכירים ביותר של המשטר האיראני": הרמטכ"ל, רב-אלוף מוחמד באגרי; מפקד משמרות המהפכה, הגנרל חוסיין סלאמי; ומפקד מפקדת מערך החירום, הגנרל גולאם עלי רשיד. בנוסף, חוסלה כל שדרת הפיקוד הבכירה של חיל האוויר של משמרות המהפכה, כולל מפקדו, אמיר עלי חאג'יזאדה. גורם צבאי הדגיש את חשיבות החיסולים ב14- ביוני: "כל אחד מהם משמעותי הרבה יותר מקאסם סולימאני… אלה האנשים שדוחפים להשמדת ישראל".

.3 ציד טילים בליסטיים: היעד השלישי של מכת הפתיחה היה להשמיד טילים בליסטיים איראניים שהיו בכוננות שיגור מיידית לעבר ישראל. צה"ל פרסם סרטונים המציגים פגיעות מדויקות במשגרים, שגרמו לפיצוצי משנה אדירים. הצלחה זו נועדה לצמצם את יכולת התגובה המיידית של איראן ולצמצם ככל האפשר פגיעה קשה בעורף הישראלי.

ההצלחה של מכת הפתיחה סללה את הדרך לשלבים הבאים של המבצע. ב14- ביוני, 30 שעות לתוך המערכה, הצהיר גורם צבאי: "אני יכול לומר לכם עכשיו שהדרך לטהראן פתוחה למעשה. הדרך האווירית לטהראן פתוחה למעשה. זה לא אומר שאין איומים. אבל… זה לא משהו שיכולנו לומר לפני חודשי". פירוק שיטתי של עמודי התווך של האיום האיראני (14-17 ביוני) לאחר השגת העליונות האווירית, המשיך צה"ל במערכה שיטתית שמטרתה לפרק את יכולותיה האסטרטגיות של איראן, תוך התמקדות בתוכנית הגרעין, מערך הטילים, והפיקוד והמודיעין.

תוכנית הגרעין:
צה"ל ביצע תקיפות נרחבות במתקני הגרעין המרכזיים בנתנז ובאיספהאן. ב14- ביוני, מסר גורם צבאי כי "הערכה ראשונית שלנו היא שהצלחנו לגרום נזק משמעותי הן לאיספהאן והן לנתנז… זה ייקח הרבה יותר מכמה שבועות לתקן את מה שקרה בנתנז ובאיספהאן והצלחנו לדחוק לאחור את התוכנית שלהם באתרים אלה". הגורם הדגיש כי המודיעין הישראלי החזיק ב"ראיות קונקרטיות לכך שהייצור באיספהאן היה למטרות צבאיות… ראינו ראיות קונקרטיות לכך שאיראן מתקדמת לעבר פצצה גרעינית ולא רק מעשירה (אורניום). איספהאן הוא אחד המקומות שהבנו שזה קורה שם". לפי ההערכות, האתרים ספגו נזק שייקח לאיראן חודשים רבים לשקם אם תנסה לעשות כך.

בנוסף, ראש הממשלה בנימין נתניהו פירט ב16- ביוני כי הותקפו גם מתקני המרת אורניום החיוניים לחימוש ומפעלי ייצור צנטריפוגות. המערכה נגד תוכנית הגרעין כללה גם חיסול של לפחות עשרה מדעני גרעין בכירים. ב15- ביוני, תקף צה"ל גם את מטה ארגון החדשנות והמחקר )SPND )בטהראן, גוף שנחשב למטה הגרעין של איראן.

מערך הטילים הבליסטיים:
צה"ל ניהל מבצע "ציד טילים" מתמשך. עד ה16- ביוני, דובר צה"ל, תא"ל אפי דפרין, דיווח כי צה"ל השמיד "למעלה מ120- משגרי טילי קרקע- קרקע, המהווים שליש מהמשגרים שבידי המשטר האיראני". הוא הוסיף: "מדובר במשגרים גדולים, חלקם נישאים על משאיות ופרוסים ברחבי איראן. כל משגר היה מוכן לשיגור עשרות טילים לעבר העורף והנכסים האסטרטגיים של ישראל". המאמץ התמקד גם במחסני טילים ובמפעלי ייצור, במטרה לפגוע בכל שרשרת האספקה של המערך הבליסטי. ב17- ביוני, אישר גורם צבאי כי המאמץ נושא פרי, והתקפות הטילים האיראניות הפכו לפחות אפקטיביות. אתר הטילים האמאם עלי – בחורמאבאד, מערב איראן, הושמד. מדובר בבסיס תת קרקעי של משמרות המהפכה, עם 8 מנהרות לפחות ופירי שיגור מתוך ההר. בנוסף, אזור מפקדה, עמדות הגנ"א ובונקרים. הבסיס נמצא במרחק של 1265 קילומטר ממרכז ישראל. מרכז עלמא זיהה בעבר באתר מספר סוגי טילים וביניהם השהאב,3- בעל טווח של 1300 קילומטר ויכול לשאת 800 עד 1200 קילוגרם חומר נפץ.

מערך הפיקוד, השליטה והמודיעין:
הפגיעה בצמרת האיראנית הייתה עמוקה ומתמשכת. לאחר חיסול שלושת המפקדים הבכירים ביותר ביום הראשון, המשיך צה"ל במערכת חיסולים שיטתית. ב16- ביוני, הודיע צה"ל על חיסולם של ארבעה בכירי מודיעין איראנים, כולל ראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, מוחמד כאזמי, וסגנו, וכן ראש מחלקת המודיעין של כוח קודס, מוחסן בכרי, וסגנו.

גולת הכותרת של מערכת החיסולים הגיעה ב17- ביוני, כאשר צה"ל חיסל את עלי שדמאני, שמונה רק ארבעה ימים קודם לכן לרמטכ"ל איראן בזמן מלחמה, במקום גולאם עלי רשיד שחוסל במכת הפתיחה. חיסולו של הרמטכ"ל ומחליפו בתוך פחות משבוע המחיש את העליונות המודיעינית והאווירית של ישראל ואת הפגיעות של צמרת המשטר. שר החוץ גדעון סער התייחס לכך באירוניה: "עדיין לא יודעים מי יהיה יורשו של יורשו של רמטכ"ל איראן. אני ממליץ למי שתוצע לו המשרה הזו לחשוב היטב. אם יקבל – מומלצת זהירות יתרה." בנוסף, הושמדו כליל מרכזי פיקוד בטהראן, כולל מפקדות של כוח קודס שהוטמעו במכוון בבניינים אזרחיים, וכן מרכז תקשורת צבאי שהוסווה כפעילות אזרחית. היגיון הפעולה של ישראל בבחירת המטרות האלו היה ערעור יציבות המשטר כחלק מהמאמץ לחסל את תוכנית הגרעין והטילים.

התגובה האיראנית והעורף הישראלי
למרות ההצלחות המבצעיות, המערכה גבתה מחיר כבד מהעורף הישראלי. איראן הגיבה בשיגור מאות כטב"מים וטילים בליסטיים לעבר ישראל. על פי גורם צבאי, עד 17 ביוני שיגרה איראן כ- 400 טילים בליסטיים, בנוסף למאות כטב"מים. מערכות ההגנה האווירית של ישראל, בסיוע אמריקאי (מערכת THAAD וספינות של הצי האמריקאי), יירטו את רוב האיומים. תא"ל דפרין ציין כי מערכות ההגנה הימית והאווירית הצליחו ליירט את כל טילי השיוט והכטב"מים לפני שהגיעו לישראל.

עם זאת, מערכות ההגנה אינן הרמטיות. "תמיד אמרנו שאין הגנה אקטיבית מושלמת. אין אף פעם 100%", הסביר גורם צבאי ב14- ביוני. במהלך ארבעת הימים הראשונים נהרגו 24 אזרחים ישראלים מפגיעות טילים בערים שונות, ומאות נפצעו. דובר צה"ל הדגיש את הפער המוסרי בין הצדדים: "זהו פרצופו של משטר הטרור האיראני: בזמן שאנו תוקפים יכולות צבאיות וגרעיניות שנועדו להשמיד את מדינת ישראל, הם יורים לעבר מרכזי אוכלוסייה במטרה לפגוע באזרחים" (16 ביוני). ראש הממשלה שיבח את עמידות הציבור הישראלי, והשווה אותה ל"רוח הבליץ" של העם הבריטי במלחמת העולם השנייה.

הזירה הדיפלומטית והבינלאומית
במקביל למערכה הצבאית, ניהלה ישראל מערכה דיפלומטית ענפה במטרה לספק "מטריה דיפלומטית" לפעולות צה"ל, כפי שהגדיר זאת שר החוץ סער. איראן ניסתה לגייס את הקהילה הבינלאומית נגד ישראל, אך נחלה כישלון. "הם יזמו ישיבת חירום במועצת הביטחון של האו"ם… שם – הם שמעו הצהרות חיוביות לגבי ישראל ולא הופקה שום תוצאה", דיווח סער ב- 17 ביוני. "מועצת הנגידים של סבא"א התכנסה לבקשת איראן… גם דיון זה הסתיים ללא תוצאה נגד ישראל". סער ציין כי הגישה הכללית בעולם המערבי כלפי המבצע היא חיובית, ומבוססת על הבנה שהאיום הקיומי על ישראל משליך על ביטחון האזור כולו, אירופה והסדר העולמי. ממשל טראמפ בארה"ב הביע תמיכה פומבית במבצע, וסייע באופן פעיל בהגנה על ישראל, תוך שהוא שומר על עמדה של "מעל העימות" כדי לשמר את מעמדו כמתווך פוטנציאלי.

סיכום והערכת מצב לאחר ארבעה ימים
לאחר ארבעה ימים של לחימה אינטנסיבית, מבצע "עם כלביא" רשם שורה של הישגים אסטרטגיים משמעותיים ביותר שפגעו קשות בראש הציר השיעי-ג'יהדיסטי, איראן, וצפוייה להקרין על כל המזרח התיכון, כולל במאמצי שיקום של הפרוקסי האיראני בלבנון, חיזבאללה. פגיעה קשה בליבת הגרעין, כולל חיסול מדענים ופגיעה במתקני העשרה והמרה; חיסול מפעלי ייצור טילים ומאות משגרים; חיסול צמרת הפיקוד הביטחוני של איראן; והשגת שליטה אווירית מוחלטת בשמי טהראן עשויות אף להכשיר את הקרקע למהפכה נגד המשטר (ימים יגידו).

המערכה חשפה יכולות מבצעיות ומודיעיניות יוצאות דופן של צה"ל, אך גם הסכנה הקשה בה העורף הישראלי היה נתון בכל תכנית הטילים האיראני. בעוד שהאיום המיידי צומצם באופן משמעותי, גורמים רשמיים הדגישו כי המערכה רחוקה מלהסתיים. "עבודתנו לא הסתיימה", אמר גורם צבאי ב15- ביוני, "ויש לנו בנק מטרות גדול לפנינו". ארבעת הימים הראשונים של המבצע שינו באופן דרמטי את כללי המשחק במזרח התיכון, והציבו את ישראל כמעצמה אזורית שפירקה את רוב יכולות הפרוקסי של התמנון האיראני, וגם את ראש התמנון בטהרן. ההשלכות האסטרטגיות צפויות להיות דרמטיות ביותר לטובת מדינת ישראל.