התקיפה של עודה הבהירה סופית: אין חופש מחאה בישראל

רגע התקיפה האלימה הזאת של איימן עודה הוא תוצר של רדיפה מאורגנת ודה-לגיטימציה מתמשכת של החברה הערבית ומנהיגיה, שקיימת כבר שנים רבות ועברה תהליך האצה והחרפה על ידי הממשלה הנוכחית. חברי כנסת ערבים נמצאים תמיד תחת זכוכית המגדלת של הרוב היהודי או בחקיקה מסוכנת שהממשלה מקדמת , אך צריך גם לזכור שהרדיפה לא מתחילה ונגמרת בכנסת, אלא באה לידי ביטוי בחיים עצמם, והיא מאיימת על חמישית מאזרחי המדינה.

מאז ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, נחשפנו למאות אירועי רדיפה, איומי פיטורין וצמצום חופש הביטוי של האזרחים הערבים: רק בחודש הראשון של המלחמה ועד 23/11/23 בוצעו כ-219 מעצרים, 109 פיטורי עובדים, 48 כתבי אישום, 26 תקיפות עיתונאים ו-105 אירועי רדיפה במוסדות אקדמיים. על פי נתונים של מרכז "עדאלה", מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד סוף יולי 2024, נעצרו והועמדו לדין 199 פלסטינים בגין עבירות ביטוי, בעיקר בשל פרסומים ברשתות החברתיות. רק יהודי אחד הואשם בעבירות אלו בתקופה זו.

לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מתחילת 2024 עד סוף נובמבר אשתקד, אושרה חקירתם של 232 אזרחים ערבים שנחשדו בהסתה לטרור ברשתות, ונגד 42 מהם הוגש כתב אישום. המשטרה עצרה לחקירה מנהיגים של החברה הערבית בישראל או מנעה מראש התכנסויות לא אלימות וכנסים משותפים לערבים ויהודים בהם רצו לקרוא להפסקת המלחמה. הרדיפה של המנהיגים הגיעה לשיאה בניסיון ההדחה הכושל של איימן עודה מהכנסת – שאמנם נכשל אך נראה שאת ניסיון הדיכוי העבירה הממשלה לשטח.