ההתפתחויות הביטחוניות האחרונות מול איראן מביאות שוב את העורף הישראלי לנקודת מבחן, מהקשות יותר שידענו. בלי חלילה להשוות את מטחי הטילים האיראניים הכבדים ככל שיהיו לטראומת הישובים שנכבשו ותושבים בהם נטבחו ונחטפו על ידי רוצחי חמאס בטבח לפני 20 חודשים, הרי שירי הטילים מאיראן על מרכזי האוכלוסייה בישראל לא רק משתק את המדינה לחלוטין, אלא גם פוגע לא מעט במורל הלאומי ומותח את עצביה הרופפים ממילא של החברה הישראלית בכל החטאה של ההגנה האווירית וזירת הרס ונפגעים. מאות ישראלים כבר איבדו את בתיהם בשתי יממות בלבד של מתקפת הנגד האיראנית על ישראל אבל הטראומה ממראות ההרס רחבה הרבה יותר.

פרופ' אייל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט־טראומה והמנהל המקצועי של תחום בריאות הנפש ב"פמי", חברת שירותי רפואה דיגיטליים הגדולה בישראל, הוא מהקולות המובילים בישראל בתחום הטראומה והבריאות הנפשית, עם ניסיון רחב בליווי מערכות חירום, צוותים רפואיים ואוכלוסיות נפגעות והוא אומר למעריב: "הימים קשים. הלחימה נמשכת כבר מעל 600 יום, חטופים עדיין מוחזקים בעזה והמדינה כולה נעה בין גאווה בגופי הביטחון ותקווה לבין אבל וייאוש.

"ראשית, חשוב להבין שהמצב הנפשי שלנו אינו גזירת גורל. לפי סקר עדכני, 40% מהציבור מדווחים על התמכרות לחדשות מאז פרוץ המלחמה, ו־70% סובלים מירידה משמעותית באיכות השינה. מדובר בהרגל שנראה 'תמים'  לצרוך עוד ועוד מידע  אך בפועל הוא מעמיק חרדה, מערער תחושת שליטה, ואף פוגע בבריאות הנפשית והפיזית שלנו", הסביר.

אז מה מומלץ לכל אחד מאיתנו לעשות, ברמה האישית והקהילתית?
"הדבר הכי חשוב שניתן לעשותו הוא להתעקש על נורמליות. לא להאזין שוב ושוב לחדשות (יש אפליקציית פיקוד העורף אם צריך לדעת משהו חריג)" אומר פרופ' פרוכטר, "תחת זאת, כדאי לבחון מה אהבנו לעשות כשהחיים היו נורמליים ולחזור לעשות את זה. לנגן בגיטרה, לצאת לריצה, לעשות יוגה, לאפות או ללכת להתפלל. כל אחד והנורמליות הפרטית שלו גם אם הסיטואציה סביבנו אינה כזו".

פרוכטר מדגיש: "ידוע ומוכח שפעילות חברתית היא גורם מנבא להתאוששות והחלמה. לפיכך אני ממליץ בחום: פנו ביוזמה לחבריכם, צאו למפגש, קבעו בילוי משותף. זה לא סתם אסקפיזם אלא כלי התמודדות של ממש, שמזכיר לנו שיש חיים, שיש אנשים, ויש אפשרות לחיבור רגשי גם בזמנים של נתק. ולבסוף, יש כח גם בעזרה לאחר, תתעניינו בשלומו של האדם ממול, ואם ניתן תציעו סיוע. תקשיבו לסיפורים, תראו שההתמודדות קשה אך דומה אצל כולנו  ובתוך זה, אפשר ואף רצוי לתמוך זה בזה".

תחושת הבהילות, במיוחד בצל אזעקות ואיומים ביטחוניים, מגבירה את המצוקה בעיקר בקרב אנשים עם מגבלות  פיזיות, נפשיות או קוגניטיביות. "חשוב לבדוק אם ניתן להתנדב לסייע להם, למשל בליווי קשישים עריריים, או בסיוע במרפאות, במרכולים ובמרחבים הקהילתיים.

עשייה כזו ממלאת לא פחות את הנותן מאשר את המקבל" אומר פרוכטר, "אל לנו לשכוח את האוכלוסיות המוחלשות, מעל רבע מהמבוגרים בישראל חיים לבד, ולמעלה ממחציתם דיווחו על בדידות שהחמירה מאז תחילת הלחימה. כאן בדיוק נכנסת האחריות שלנו: טלפון, דפיקה בדלת, או  לבדוק אם הם יודעים להשתמש באפליקציות התרעה, אם יש להם גישה למרפאה, ואם מישהו שואל לשלומם. נראות חברתית היא לא מותרות בגיל הזה – היא חמצן. אז לא לשבת בבית ולעסוק בייאוש. תחת זאת – לעשות, להתעניין, לתמוך. הדרך החוצה מהחרדה מתחילה דווקא בצעדים הקטנים".

הנתונים מצביעים: החוסן הלאומי שביר מאד 
קווי הסיוע למצוקות נפשיות עולים על גדותיהם מעומס פניות מאז פרוץ המערכה עם איראן בלילה שבין חמישי לשישי, נתונים המעידים על כך שעצביה הרופפים ממילא של החברה הישראלית אחרי טבח ומלחמת 7.10 הנמשכת כבר שנה ותשעה חודשים, רופפים מאד וכי החוסן הלאומי מורכב גם מהיכולת להכיר במפלס החרדה העולה כתוצאה מפגיעות הטילים מאיראן בעורף הישראלי.

עמותת נט״ל המעניקה סיוע נפשי לנפגעי טראומה מטרור ומלחמה מעדכנת כי החל מליל המתקפה האיראנית ישנה עלייה של למעלה מ700% בשיחות לקו הסיוע של העמותה, שתוגבר החל מהרגעים הראשונים לתקיפה. רובן המוחלט של השיחות הן שיחות חרדה וחשש ממשי עקב המצב ורק בלילה האחרון נרשמה עלייה של 900% בפניות לסיוע, עקב האירועים הקשים בטמרה, בת ים ורחובות. ב"סה"ר – סיוע והקשבה ברשת" דיווחו על עלייה של 150% בפניות כבר בליל המטחים הראשון מאיראן ושירות ער"ן דיווח על עלייה דומה של של 145% ביחס ליום ממוצע כשכמעט כלל הפניות עסקו בנושאי חרדה ומועקה נפשית בעקבות ההסלמה הביטחונית.

אפרת שפרוט מנכ״לית עמותת נט״ל, אומרת: "אנו עוברים ימים מורכבים וקשים. הלחץ והמתח, תוך הציפיה והדריכות להמשך הירי, מובילים לחרדה גדולה בקרב אזרחים רבים. יש לאן לפנות וחשוב לא להישאר עם זה לבד. תגברנו החל מהרגעים הראשונים של המתקפה את קווי הסיוע שלנו, ואנו זמינים לסייע לכל מי שזקוק לכך".  ד״ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער״ן, מסבירה: "חשוב להבין שמדובר בתגובות נורמליות למצב לא נורמלי. כל אחד מאתנו מגיב בדרכו. מומלץ לקבל את הרגשות שלנו באשר הם ולא לנסות להילחם בהם או לבקר את עצמנו. המתנה פאסיבית מגבירה חרדה לכן חשוב להיות פעילים גם כשאנחנו בבתים"

דניאלס מדגישה: "בדיוק כפי שאנחנו מצטיידים בתיק חירום למרחב המוגן, עלינו לצייד את המרחב הנפשי שלנו בסל אסטרטגיות וגורמים תומכים שהוכיחו עצמם עבורנו בעבר. חשיבה חיובית מאוזנת, פעילות גופנית ותמיכה חברתית הם גורמים משמעותיים בצידה שלנו לימים הקרובים. יש להימנע מהישאבות לצפייה בלתי מבוקרת בחדשות וברשתות החברתיות אשר מעצימה חרדה. בנוסף, במקרים רבים שיחה על החשש מביאה להקלה גדולה. נהיה ערניים גם לסובבים ונציע תמיכה".

עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים 24/7 לכל אדם, בכל גיל ובכל סוג של מצוקה. הסיוע מוענק באנונימיות ובאופן מיידי. לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201 ובאתר ער"ן או בצ'אט בווטסאפ שמספרו 052-8451201. קו הסיוע של עמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) זמין 24/7 במספר 3362* ובצ'אט באתר נט"ל. קו הסיוע של ארגון נכי צה"ל מעניק סיוע ראשוני לנכי צה״ל וכוחות הביטחון במגוון תחומים, וזמין בכל יום בין השעות 08:00 בבוקר ל 20:00 בערב במספר 03-3735335.