התקיפה בתימן: תגובה מאולצת – לאיום שלא ייעלם

אסטרטגיה נכונה צריכה לשלב בין הגנה יעילה (ויש לנו כזאת) שמנטרלת את מרביתם המוחלט של האיומים ומאפשרת למקבלי ההחלטות בדרג המדיני להחליט באופן שקול ומאוזן, לא מתוך אילוץ בדרכי הפעולה, אך כאשר ההחלטה "ממתינה" רק לתוצאה שלא מותירה ברירות, אנו עדים לתגובה שמצביעה בעיקר על חולשת הכוח ולא על עוצמתו. חיל האוויר היא זרוע אסטרטגית, קטלנית ומדויקת שמסוגלת להגיע לכל יעד, אתגר או מטרה. מניעת איומים מקרוב ומרחוק מחייבת מודיעין תשתיתי ועיתי מדויק. בלעדיו אלו יהיה תגובות אמוציונליות ופחות אפקטיביות. היה מצופה שפעולה כמו אתמול תכוון לתשתיות ומפעלי ייצור הטילים, לאתרי אחסון ושיגור, לאמצעי שינוע הטילים וכדומה, ולא שוב נמל ימי – מרכזי וחשוב ככל שיהיה – ומפעל בטון שגם אם הוא מייצר בטון לבניית מנהרות, זה לא היעד הראשון לתגובה.

מדינת ישראל צריכה וחייבת לגבש אסטרטגיית בטחון לאומי לאיומים הרב-זירתיים, לאזן נכון בין הגנה והתקפה, לאזן נכון בין הרתעה למניעה, להימנע ממלחמות ותגובות אין ברירה ולשאוף כל העת לשיפור המאזן האסטרטגי האזורי. במקרה שלנו, לשמור כל הזמן על מגע וקשר מול האיום והאתגרים שמייצרת איראן.

הכותב הוא תת אלוף במיל', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ בכיר ב"מיינד ישראל"