התצהירים של נתניהו ורונן בר הם קרב על דמותה של ישראל

לטענה הזאת נתניהו לא התייחס בתגובתו, לא בכדי. ככל הידוע לי גם לא יוכל לסתור טענה חמורה זו בתצהיר לבג"ץ, שכן מהר מאוד יתברר כי תצהירו שקרי. חמור מכך, נתניהו לא התייחס גם לדברים הבאים של בר בתצהיר: "כמו כן הובהר לי, אגב שיחה בנושא המחאה, כי ככל שיתקיים משבר חוקתי, עלי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ. פירוט הדברים המלא יעשה במסגרת התצהיר החסוי". הדברים המבעיתים הללו שכתב ראש שב"כ לא זכו למענה בתגובה. די בהם כדי להבהיר מדוע, ללא קשר למועד פרישה כזה או אחר של בר, פסק דינו של בג"ץ חייב להיות מהדהד, כזה שיבהיר את מהות הקשר בין ראש ממשלה לראש שב"כ. מה יותר חמור מראש ממשלה הסבור, שראש שב"כ יכול להיות זרוע אישית שלו בהפיכת ישראל מדמוקרטיה לשלטון יחידני?

נתניהו יודע שבשונה מהקרב התקשורתי, שבו יש לו יתרון ברור על בר, בקרב העובדתי ידו על התחתונה. מדוע, סברו מקורבי נתניהו, להיכנס לקרב שההפסד בו ידוע מראש במיוחד לאור העובדה שממילא ראש שב"כ יפרוש בקרוב? מה טעם בהגשת תצהיר שעלול לחשוף שקרים של ראש הממשלה ללא צורך אמיתי? לכן, הופנו מאמצים רבים בשבוע שעבר למנוע מבר להגיש את התצהיר. גם לאחר שהמאמצים כשלו והתצהיר הוגש, ניסו אנשי נתניהו, ועדיין מנסים, למצוא נוסחה שתמנע פסק דין של בג"ץ. לכן, הם מנסים לברר עם בר מתי הוא מתכוון לפרוש. יתכן וזה כבר מאוחר מדי. כרגע נתניהו מבין שיש מצב אחד שהוא כנראה גרוע יותר ממצב שבו תצהיר שלו יעמוד מול תצהיר של בר, והוא מצב שבו תצהיר של בר יעמוד מול שער ריק.