התפטרות יהדות התורה מהממשלה: הבוקר זה היה דוחה

וזה לא נגמר בחוק ההשתמטות. הקואליציה שקועה עד צוואר במאמציה לסלק את היועצת המשפטית לממשלה, שאשמה, לתפיסתם, בכל הקילקולים. והיא מצידה לא טומנת ידה בכיס, תוקעת בחזרה אצבעות בעין ומגישה שני כתבי אישום נגד נציב שב"ס, גונדר קובי יעקובי, בבת עינו של בן גביר, ויונתן אוריך, מקורבו, וכמעט בנו, של ראש הממשלה, רגע לפני שהיא עצמה עומדת לשימוע. נראה אותה מזהירה בפעם הבאה בעלי תפקידים בכירים מפני ניגודי עניינים, כשהיא עושה את זה בעצמה וברבאק.

ובינתיים, כבר שלושה שבועות הכנסת משותקת, בגלל שהמפלגות החרדיות מחרימות את ההצבעות כמחאה על אי חקיקת חוק השתמטות שיענה על דרישותיהן. לא נורא שאי אפשר לחוקק חוקים שמיטיבים עם העם. העיקר שאפשר לשבת בפרסה או במזנון ולהעביר את הזמן בעיסוק בזוטות שלא מעניינות אף אחד מחוץ לבועה, בכסות פמפום תקשורתי של "דרמה" ו"איום על שרידות הממשלה".

אבל מה שקרה הבוקר ממחיש יותר מכל את הבוז והזלזול של "סלע קיומנו" במי שבחר בהם. אתמול בלילה הודיעה יהדות התורה על פרישה מהממשלה, ואיתה התפטר גם יו"ר ועדת הכספים, משה גפני. היום התייצבו בחדר הוועדה המשתתפים מרחבי הארץ שהוזמנו לדון בפיצוי העסקים, המקרטעים גם ככה בגלל שנתיים רצופות של לחימה, בעקבות מלחמת 12 הימים.

מתברר שרק גפני יכול לנהל את הישיבה, ומכיוון שאף אחד לא טרח לבטל אותה או למנות לו מחליף שיוכל לקדם את הטיפול בסוגיה הבוערת, נאלצו כולם לחזור הביתה ולחכות שיקבע מועד חדש לדיון. יש זמן. למה לא.

מנותקים, נמאסתם. הגעתם לכולנו עד מעבר לקצה. מתי תכנסו כבר לפרופורציות ותבינו, שסלע הקיום שלנו הם הלוחמים בחזית, אלה שאיבדו את חייהם בקרב, החטופים שנמקים בעזה, והציבור שדואג שהמדינה הזאת לא תתפרק. לא אתם, חבורה שעסוקה בתעופה עצמית, ובעיקר בשמירה על ישבנם של חבריה.