הוא נזכר למשל בנסיעה לבקר את חברתו ההרה, שנשאה לדבריו תאומים, ונזכר בבדיקת אולטרסאונד שהייתה תחובה במחברת מלאה רעיונות לשירים. הוא אפילו זכר את שמות הילדים שטרם נולדו: סקיי וניקיטה, ושאל את האחיות אם הן ראו את התמונה.
לפי הגארדיאן, היו לו גם זיכרונות של ראיון עבודה מוצלח שעבר במחלקת התפעול של MI6, סוכנות הביון הבריטית, ואפילו מטוס פרטי מסוג Gulfstream שחנה לדבריו בחצר בית החולים. כשלקח את חבריו לבדוק אם הוא שם הסביר: "הטייס כנראה הזיז אותו בינתיים". רק כשיצר קשר עם MI6 ונאמר לו שהמשרדים היו סגורים בתאריך בו טען שהיה הראיון, בשל חופשת ראש השנה ב-1 בינואר, הוא החל לפקפק בעצמו.
במשך כחצי שנה הוא היה משוכנע שאלה זיכרונות אמיתיים. איש לא ערער עליו, והוא משחזר בחיוך: "כולם פשוט זרמו איתי. אף אחד לא שאל שאלות".
ההערכה היא שמוחו של אלפא (כיום כבר בן 41) ניסה "לתפור" נרטיב שיסביר את הפער שנוצר בזמן שהיה מחוסר הכרה, תוך שילוב בין חוויות עבר, חלומות ודימויים קולנועיים. ג'וליה שו, חוקרת זיכרון מאוניברסיטת לונדון סאות' בנק, הסבירה: "כשהמוח מתעורר, הוא מנסה לחבר מחדש את חלקי הזהות תחושת העצמי, ההיסטוריה, והזיכרון. ובתהליך הזה, לעיתים נולדות מציאויות פנטסטיות ואפילו בלתי אפשריות".