אחרי התפטרותם של שישה משרי ש"ס מהממשלה, יו"ר המפלגה אריה דרעי, מעוניין כי שר המשפטים יריב לוין ימונה כממלא מקום זמני לכל השרים שהתפטרו מטעמו – כך לפי גורמים במפלגות החרדיות ובקואליציה.
בש"ס מסבירים את הבקשה בכך שמינוי לוין יאפשר לשמור את תיקי המפלגה בידי איש אמון, ולהותיר פתח לחזרת ש"ס לממשלה בעתיד. גורמים חרדים אמרו כי מדובר במודל הדומה לזה של השר חיים כץ, ששמר בידיו את תיקי עוצמה יהודית עם פרישתה מהממשלה, באופן שהקל על חזרתה האפשרית. "ליריב לוין מוניטין של אדם ישר מאוד ואמין ביותר", אמר גורם במפלגות החרדיות. "יהיה קל לעבוד איתו. אם הוא מבטיח – הוא מקיים. אם התיקים יהיו אצלו – אפשר לישון בשקט".
מועצת חכמי התורה של ש"ס (צילום: צילום מסך, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)
במקביל, שר ירושלים ומסורת ישראל המתפטר, מאיר פרוש, העביר לראש הממשלה מסר כי הוא מעוניין שהתיק שעזב יועבר לשר התקשורת שלמה קרעי.
עם זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו טרם קיבל החלטה סופית בנושא. בסביבתו שוקלים את האפשרות להשאיר את הדלת פתוחה לחזרת ש"ס לממשלה, אולם במקביל בוחנים גם את שיקולי הפנים בליכוד – לנוכח פניות רבות מצד חברי סיעה המעוניינים בקידום. על רקע זה, ייתכן כי נתניהו יעדיף להעביר את כלל התיקים שהתפנו לידי שר ליכוד אחד, בין אם לוין ובין אם שר אחר, במטרה למנוע מאבקי ירושה פנימיים.
כזכור, בעקבות הסערה סביב חוק הגיוס, מועצת חכמי התורה של ש"ס הכריעה כי המפלגה תפרוש מהממשלה, אך לא מהקואליציה. המשמעות היא שבש"ס ימשיכו להחזיק בראשות וועדות בכנסת, אך יתפטרו מ-5 משרדי ממשלה שונים.
יריב לוין (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
בש"ס החליטו שלא להצטרף לאופוזיציה. במפלגה לא יתמכו בהצעות אי אמון של האופוזיציה, וכרגע גם לא בהצעות לפיזור הכנסת – דבר שככל הנראה יקודם רק במושב הבא של הכנסת, שיתחיל רק בשליש השני של חודש אוקטובר. דובר ש"ס אשר מדינה אמר ברשת ב': "אריה דרעי ימשיך להגיע לקבינט המצומצם ולהתייעצויות ביטחוניות".
התפטרותם של ארבעה משרי ש"ס – אוריאל בוסו, יעקב מרגי, יואב בן־צור וחיים ביטון – תיכנס לתוקף היום (ראשון). שר הפנים משה ארבל, משך את התפטרותו, כפי שהסביר בהודעתו: "לנוכח משימות ניהוליות דחופות הדורשות טיפול מיידי במשרד הפנים". כמו כן, השר מיכאל מלכיאלי שלח את מכתב ההתפטרות ביום שישי אחר הצהריים – כדי שיוכל להצביע היום בשעה 13:00 על החלטת הוועדה המיוחדת להדיח את היועצת המשפטית לממשלה – והתפטרותו תיכנס לתוקף הערב.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".