התופעה המוזרה שמתפתחת בקרב משתמשי צ'אטGPT כבדים

"משתמשי העל מראים סימנים מדאיגים של התמכרות, כולל עיסוק יתר, תסמיני גמילה, אובדן שליטה ושינויי מצב רוח", מציין המחקר. מה שמדאיג במיוחד הוא שאנשים הסובלים מחוסרים בחייהם האישיים נוטים לפתח את התלות העמוקה ביותר בצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית.

המחקר חשף גם סתירות מפתיעות: משתמשים נטו להשתמש בשפה רגשית יותר עם הגרסה הטקסטואלית של צ'אטGPT מאשר עם מצב הקול המתקדם. באופן מפתיע, "מצבי קול היו קשורים לרווחה נפשית טובה יותר כאשר השתמשו בהם לזמן קצר", מסביר תקציר המחקר.

פרדוקס נוסף נמצא ביחס למטרת השימוש. משתמשים שהשתמשו בצ'אטGPT למטרות "אישיות" – כמו דיון ברגשות וזיכרונות – היו פחות תלויים רגשית בו מאשר אלו שהשתמשו בו למטרות "לא אישיות", כמו סיעור מוחות או בקשת עצה מקצועית.

המסקנה המרכזית והמטרידה ביותר היא שזמן שימוש ממושך מחמיר את בעיית התלות בכל התרחישים. בין אם משתמשים בצ'אטGPT בטקסט או בקול, שואלים שאלות אישיות או פשוט מבצעים סיעור מוחות לעבודה – ככל שמשתמשים בצ'אטבוט זמן רב יותר, כך גדל הסיכוי לפתח תלות רגשית בו.

מומחי בריאות הנפש מתריעים כי התופעה דורשת תשומת לב מיידית. "אנו עדים להתפתחות של צורת התמכרות חדשה, שטרם נחקרה לעומק", מסביר ד"ר אבי כהן, פסיכולוג קליני המתמחה בהתמכרויות טכנולוגיות. "בעידן שבו בדידות הפכה למגפה עולמית, צ'אטבוטים עלולים למלא חלל רגשי באופן שאינו בריא לטווח הארוך".

הממצאים מעלים שאלות אתיות חשובות עבור מפתחי בינה מלאכותית: האם יש לשלב מנגנונים המגבילים את משך השימוש? כיצד לאזן בין היתרונות הרבים של הטכנולוגיה לבין הסיכון הפוטנציאלי להתמכרות?

בעוד הבינה המלאכותית ממשיכה להשתפר ולהיות אינטגרלית בחיינו, חשוב לפתח מודעות לדפוסי השימוש שלנו ולהבטיח שהטכנולוגיה משרתת אותנו – ולא להיפך.