זהו פרק של נשים בעסקים, ואולה נרגשת לקראת הצגת המיזם החדש שלה בפני ניצבים חשובים. מטרת המיזם העלאת מודעות לאוטיזם, נושא שהיא מכירה מקרוב במשפחה, ועוד קו דמיון מתגלה בינה לבין בר. זה, ואלרגיה להומור. באופן כללי, ככל שנחשפים עוד פרטים על אולה, מבינים כמה היא עברה בחיים ולמה היא כזאת מדרובה – וזה מאפשר לנו כצופים להיפתח אליה יותר. הפרק הזה, יותר מתמיד, אנחנו מקבלים הצצה אל אולהלנד.

לפרזנטציה אולה הזמינה את אופיר, שכבר מכונה בפני זרים "בעלי", לא פחות. את זה הוא קצת מפספס, אבל על פי ה"בוקר טוב" וה"לילה טוב" האחרונים שקיבל, הוא מרגיש שמערכת היחסים עם אולה בהתקדמות מטורפת. חכו שיגיעו הצהריים. בכנס, אופיר זוכה לשמוע איך אולה מדברת על משהו שאכפת לה ממנו. אם יחזיק מעמד, עוד איזה שנה שנתיים, יש סיכוי שהיא תדבר ככה גם אליו.

משם הם ממשיכים לפגוש את החברים של אולה מפנימיית הכפר הירוק, ואופיר צוהל: "יאללה!". אולי הוא לא יחזיק שנה. החבר'ה מסובין לשולחן ואופיר, שעשה את ההשתלמות שלו לרגל האירוע, שולף את כל פרטי טריוויה הידועים לו על המשתתפים בחמש הדקות הראשונות למפגש. האמת, זו דרך נפלאה לפצות על ליקוי בכישורים חברתיים, ואולה באמת מרוצה ("תקופה מעניינת שלנו כזוג" – אני מבינה מזה מחמאה). אופיר מרגיש שהם במקום טוב אבל לא רוצה לעשות נאחס, והוא אדם שמאמין בנאחס. כרגע, בכל אופן, אפשר לנשום: אלוהי הנאחס חסים עליהם.