התבאסתם שחמינאי נשאר בשלטון? לא נורא

אבל, ויש פה אבל – מי שכועס על כך שלא החלפנו את השלטון בעצמנו, חוטא בחטא היוהרה. המשימה הזו שמורה לעם האיראני בלבד. עליו להחליט מיהו הגוף הראוי להחליף את מוסד השלטון האסלאמי ולהיות מי שמכתירו. ואמנם המרחק בין הציבור באיראן לבין השלטון גדול מאד ורבים הם האיראנים ששמחו ועודם שמחים על התערבותה של ישראל בחיסול מוסדות השלטון, אך לצידם נשמעים קולות אופוזיציה אחרים לשלטון, שהפלישה הישראלית לאדמת המולדת הרתיחה את דמם. כבודם נפגע והם מתנגדים לה מאוד.

האיראנים יש לזכור, מחזיקים בזכרון קולקטיבי ארוך טווח עוד משנות ה-50 של המאה הקודמת, אז החליף ה-CIA האמריקאי את השלטון שהיה אהוד על ידי העם בשלטון בובה נוח לעסקים. עסקים עבור צד אחד כמובן ולא, לא לטובת איראן. ההשפלה הזו, עוד בימיו של שלטון השאה החילוני, חזרה לכותרות במהלך ההפגנות של 1978 רגע לפני הפלת השאה. היא גם הבסיס למטבעות הלשון השגורים בפי השלטון הנוכחי – ה"שטן הגדול", ארה"ב ו"השטן הקטן" – באת כוחה של האמריקאים במזרח התיכון, ישראל.

עם ההכרזה שרק שעות או ימים יגידו כמה תימשך, אנו נכנסים לרגע היסטורי עבור העם באיראן. זה רגע של חולשה קשה מאוד בו נמצא השלטון והציבור מבין זאת היטב. חולשתו של השלטון האכזרי מורגשת בכל תחומי החיים – הוא מקצב את החשמל והמים עבור האזרחים, התקשורת – אינטרנט וטלפון מנותקים גם הם רוב הזמן. אנו רואים ברשת דיווחים על מעצרים אלימים בהם אנשים נשלפים מבתיהם או נעלמים מהרחובות, גם הוצאות בזק להורג של מי שחשודים בהיותם מרגלים כבר החלו. ראשי השלטון מפחדים ורק השידור הציבורי ממשיך לשדר מסרי תעמולה כרגיל ואפילו מוציא דמויות מיתולוגיות מהעבר המזוהות עם המשטר הקודם והתרבות הפרסית העתיקה. הכל כשר בחסות ניסיונות
השלטון לשרוד את מה שקורה עכשיו.

ואנחנו? עלינו להיות סבלניים. מותו שלא כדרך הטבע של אדם בן 86 שחולה בסרטן רק ינציח את דמותו כאלמותית. כשאהיד.

העם באיראן צריך למצוא את דרכו בנחישות האופיינית לו ולבצע את ההפיכה הזו בעצמו. בין אם השינוי יגיע על ידי קציני משמרות המהפכה שיעברו צד, קבוצות אופוזציה פנימיות, הצבא או אפילו הבן הגולה של השאה רזא עלי פהלווי היושב בארה"ב – הם ורק הם יכולים להפוך את איראן להיות מעולה שוב. לנו נותר להמתין ולקוות שהעם האיראני יהיה מי שמוריד את ראש הנחש בידיו.

הכותבת היא דוברת רשות אזורית בנגב, חוקרת ומרצה על קול הרחוב באיראן ומחאת הא.נשים מאז המהפכה