השרה מאי גולן, אין לך מה להגיד על חנוך מיליביצקי?

קבלו את מצעד הבושה: גלית דיסטל-אטבריאן, טלי גוטליב, אתי עטייה, צגה מלקו, קטי שטרית, לימור סון הר מלך, אורית סטרוק, מיכל וולדינגר, שרן השכל, שרת החדשנות גילה גמליאל, שרת התחבורה מירי רגב, שרת ההתיישבות אורית סטרוק, ומעל כולן – פלורה מאי בדרה-גולן, השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה.

נשים חזקות, דעתניות, עם לשון שנונה ויכולת מילולית וירטואוזית. כאלה שמפלחות סוגיות ביטחוניות באולפן כמו לייזר, משגרות אמירות חדות על בג"ץ, על השמאל, על תקשורת עוינת, על כל מה שזז. שלא פוחדות מאיש, לא מהססות להתריס, להתנגח, לתקוף, לחרף, להשפיל.

אבל אתמול, כלום. שקט. שתיקה מהדהדת. לשונן יבשה ופיהן נאלם.

אף לא צדיקה אחת בסדום. אף לא אחת מחברות הקואליציה קמה ואמרה: אני מאמינה לך. אף אחת לא אזרה אומץ לצייץ, להשמיע קול, לכתוב פוסט, לשגר הודעה, לתמוך, ולו ברמז, באישה שהתלוננה על אונס נגד חבר הכנסת חנוך מילביצקי, זה שבמקום להיות מורחק מהתפקיד הרם עד שיתבררו הדברים עד תום, קודם ונשלח לכהן כיו"ר ועדת הכספים ברוב מוחץ.

חברות הקואליציה, בהובלתה הקולנית והצפויה של חברת הכנסת טלי גוטליב, שחגגה את ניצחונה על א', ותמכה בפומבי ובגאווה במילביצקי הגיבור, בעטו אותנו אל העידן שבו קורבנות תקיפה מינית עברו ביזוי, השחרה, ודה לגיטימציה.

נזכיר שמילביצקי חשוד, שבעת שכיהן כיועץ המשפטי של "קבלה לעם", ניסה פעמיים, לכאורה, לשדל את א' לקיים יחסי מין, והיא סירבה. בשלישית, כשהגיע לחדר המלון בפ"ת, הוא אנס אותה. "אני כל כך מרוסקת מזה. אני כועסת על עצמי", אמרה לחוקרים שהגיעו לגבות ממנה עדות ברוסיה, שם היא שוהה עכשיו מפחד לחזור לארץ, "אני פשוט כועסת שבכלל נכנסתי לזה".