כבר חודש אנחנו שומעים על השקל שמתחזק והדולר שנחלש, אבל כמובן שלא מדובר רק על כותרות בעיתון, ומאחורי מספרים היבשים מסתתר סיפור כלכלי מורכב שבקרוב נרגיש אותו בכיס, בתעשייה ובעסקים.
איך בדיוק נרגיש אותו? והאם ההשפעה תהיה שלילית או חיובית? זה כמובן תלוי מי שואל, ואם הוא אזרח ארצות הברית או ישראל. "נתחיל מההשפעה דווקא על אזרחי ארצות הברית, כי שם יש מקרה מיוחד ומעניין" אמר ל"מעריב" פרופסור אשר בלס, "ואז נגיע להשפעה על אזרחי ישראל".
בלס, לשעבר הכלכלן ראשי במחלקת המחקר בבנק ישראל וכיום ראש התוכנית לתואר שני בכלכלה יישומית במכללת אשקלון, הסביר כי "בדרך כלל, כשמטבע של מדינה נחלש – כמו הדולר עכשיו – זה מצב שטוב לייצוא ורע לייבוא".
"היצרנים האמריקאיים שמוכרים סחורה לחו"ל מרוויחים – ההכנסות שלהם במטבע שהתחזק, אירו למשל, בזמן שההוצאות השוטפות שלהם הן בדולר שנחלש. כלומר הם הופכים להיות שחקנים תחרותיים יותר בשווקים הגלובליים. אבל מצד הייבוא זה בעייתי מהסיבה ההפוכה בדיוק – ההוצאות שלהם במטבע שהתחזק וההכנסות שלהם הן במטבע שנחלש, ולכן הם צריכים לשלם יותר דולרים בשביל כל מוצר זר".
עד כאן זה המקרה הסטנדרטי, אבל פרופסור בלס ציין כי ובמקרה של ארצות הברית עכשיו זה אפילו מורכב יותר. "ההיחלשות של הדולר מגיעה במקביל למדיניות מכסים של טראמפ, אז כשהיבואנים באים לקנות מחו"ל העלות שהם רואים 'התייקרה' פעמיים – גם בגלל הדולר החלש וגם בגלל תוספת במכס. כלומר, השער האפקטיבי שהם חווים הוא אפילו נוח פחות מזה שאנחנו רואים בשוק החופשי".
דונלד טראמפ (צילום: REUTERS/Nathan Howard)
בישראל, סיפר בלס, אנחנו מרגישים את זה בדיוק מהכיוון ההפוך: "השקל מתחזק – גם מסיבות מקומיות, אבל בעיקר מול הדולר שנחלש. המשמעות היא שהיבואנים כאן דווקא מרוויחים: אנחנו קונים בדולרים, ואם השקל חזק יותר – אנחנו צריכים פחות שקלים בשביל לשלם את אותה הסחורה. התוצאה: עלויות הייבוא יורדות – וזה אמור להקל את יוקר המחיה בטווח מסוים".
הוא המשיך: "אבל בצד השני עומדים היצואנים – בעיקר תעשיות כמו ההייטק, שמייצאות שירותים ומקבלות בתמורה מטבע זר. הם מקבלים דולרים חלשים יותר, אבל ממשיכים לשלם משכורות, שכירויות והוצאות בשקלים שמתחזקים. זה פוגע ברווחיות שלהם. וזה אתגר לא קטן – בייחוד כשהחברות הישראליות מתחרות בחברות אמריקאיות שכאמור מקבלות עכשיו יתרון תחרותי נוסף, כי שם הדולר נחלש והופך את הייצוא שלהם לזול יותר מול העולם. אז אם חברה ישראלית מתחרה בשוק האירופי מול חברה אמריקאית, לא רק שהיא סובלת משקל חזק – היא גם צריכה להתמודד עם חברה אמריקאית שפתאום נהייתה תחרותית יותר".
אז הרציונל הכלכלי באמת מובן, אבל השאלה ששאלנו את פרופסור בלס היא מתי הוא יהפוך לדעתו מתאוריה למציאות. האם כל אותן השלכות שתיארנו, אותה ירידה מדוברת ביוקר המחייה, אותה פגיעה מדוברת בהייטק – האם הן כבר ממש כאן מעבר לפינה? "צריך להבין שאלה תהליכים מאקרו-כלכליים שלוקח להם זמן. אי אפשר לצפות שמייד נראה פגיעה דרמטית בייצוא ההייטק או שמחירי המוצרים ירדו מחר בבוקר. הדברים האלה עוברים דרך שרשרת ייצור, חוזים, תמחורים – זה לא קורה ביום אחד".
פרופסור בלס סיכם: "הפרמטר הכי חשוב כרגע זה מה יקרה עם מדיניות המכסים. הרי כל הסיפור הזה התחיל מהמכסים של טראמפ, אז צריך לראות לאן הסיפור הזה מתפתח. ברגע שנדע מה קורה בגזרה הזאת – נדע גם להעריך מתי וכמה חזקות יהיו ההשלכות פה. ובכל זאת, אני באופן אישי נשאר די אופטימי".
עוד אמר: "בסוף, זה שהשקל מתחזק דווקא בתקופה רגישה ובצל מצב ביטחוני לא פשוט – זה לא דבר רע. זו אינדיקציה לעוצמה של הכלכלה הישראלית ולביטחון של השווקים בה. צריך לקחת את זה בפרופורציה הנכונה – זה אתגר ליצואנים, אבל זה גם נקודת חוזק חשובה למשק כולו".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.