Connect with us

בריאות

השימוש החוזר בשמן טיגון מעלה את הסיכון לסרטן

Published

on



השפעה על איברי מערכת העיכול

מחקרים שנסקרו בחוות הדעת מראים קשר מדאיג בין טיגון חוזר לסוגי סרטן שונים במערכת העיכול. במחקר שנערך באוסטרליה נמצא כי אנשים שצרכו לעיתים קרובות מזון מטוגן מוכן-לקנייה היו בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן באזור החיבור ושט-קיבה. יחס הסיכויים שנמצא היה 1.44 בהשוואה לצריכה נמוכה, כלומר עלייה של 44% בסיכון.

בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה עדכנית משנת 2023, שסיכמה נתונים מ-18 מחקרי מקרה-ביקורת, נמצא כי צריכה גבוהה של מזון מטוגן לוותה בעלייה של כ-52% בסיכון לסרטן הקיבה בהשוואה לצריכה נמוכה. יחס הסיכויים המשוקלל היה 1.52, מה שמצביע על עלייה משמעותית בסיכון.

המחקרים מצביעים גם על הסיכון למעי הגס. במחקר הולנדי נבחן הקשר בין פולימורפיזם גנטי באנזים CYP1A2 – המעורב בהפעלה מטבולית של אמינים הטרוציקליים הנוצרים בעת טיגון – לבין הסיכון להתפתחות אדנומות במעי הגס. נמצא כי נשאי וריאנט גנטי מסוים היו בסיכון גבוה פי 3.7 להימצאות נגעים טרום-סרטניים במעי.

גם הכבד נמצא בסיכון. בחולדות שהוזנו בשמן מאכל שעבר טיגון חוזר מספר פעמים הודגמו נזקים טרום-סרטניים בכבד – כולל עלייה במיקרונוקלאי בכבד, שהוא סמן לנזק גנטוטוקסי, ירידה בפעילות אנזימי נוגדי חמצון, ועלייה ברמות רדיקלים חופשיים וליפיד-פרוקסידציה ברקמה.

במחקר רחב-היקף אשר כלל מעל חצי מיליון משתתפים, נמצא כי בקרב גברים, חשיפת המזון לטמפרטורות גבוהות, הייתה מקושרת לעלייה של עד 50% בסיכון לסרטן הלבלב.

לא רק הצרכנים בסיכון

הסכנה אינה מוגבלת רק לצרכני המזון המטוגן. חוות הדעת מתייחסת גם לסיכון עבור העובדים בענף ההסעדה והטבחים. במחקר עוקבה רחב היקף אשר כלל 8,508 עובדים בשלושה מפעלי כימיה בארה"ב, נבדקה תמותה מסרטן לאורך תקופה של כ-70 שנה בקרב עובדים שנחשפו תעסוקתית לאקרילאמיד. אף שלא נמצא קשר מובהק בין החשיפה לבין תמותה מסרטן כללי, דווחה עלייה מובהקת פי 2.26 בתמותה מסרטן הלבלב בקרב עובדים בעלי חשיפה מצטברת גבוהה במיוחד.

במחקר אחר שנערך בקרב טבחים סינים, נמצא כי רמות פחמימנים ארומטיים פוליציקליים באוויר היו גבוהות פי 5 במטבחים לעומת אזורי ההגשה, ובעובדי מטבח נמדדו רמות גבוהות משמעותית של חומרים המעידים על חשיפה לחומרים מסרטנים ועל נזק חמצוני בהשוואה לאנשי השירות. ממצאים אלו מדגישים את הסיכון הבריאותי שאליו נחשפים העובדים במטבחים מסחריים מדי יום.

פתרון טכנולוגי מבטיח: Beyond Oil

לנוכח הסיכונים הבריאותיים, פרופ' רון מציג פתרון טכנולוגי שפותח בשנים האחרונות ונמצא יעיל בהפחתת החשיפה לרעלנים הנוצרים בטיגון שמן חוזר. מדובר במוצר בשם Beyond Oil, תוסף ייחודי בצורת אבקה פעילה לסינון שמני טיגון, המיועד הן לשוק ההסעדה ותעשיית המזון.

מחקרים מבוקרים שנערכו במעבדות מוסמכות הראו תוצאות מרשימות בהשוואה בין שמן טרי, שמן לאחר טיגון ללא הטיפול, ושמן שטופל בתכשיר. בדיקות מעבדה הראו כי שמן לאחר 22 ימי טיגון עם

Beyond Oil הציג ערכי חומצות שומן חופשיות של 0.17% לעומת 1.69% בשמן לאחר 3 ימי טיגון ללא טיפול, וערכי חומרים פולריים של 16% לעומת 23% בשמן ללא טיפול. רמות פחמימנים ארומטיים פוליציקליים ירדו מ-15.69 ל-5.2 מיקרוגרם לק"ג, ולא נמצאו עקבות של אקרילאמיד בשמן המטופל.

קריאה לשינוי רגולטורי

ממצאי המחקרים והחששות הבריאותיים מעלים שאלות לגבי הרגולציה הקיימת בתחום השימוש החוזר בשמני טיגון. פרופ' רון מציין כי האיחוד האירופי אימץ ערך מספרי לסך כל החומר הפולרי או לסך כל התרכובות הפולריות של 25 עד 27% כגבול העליון המקובל לשומנים ושמנים.

ואולם, במדינות רבות, כולל ישראל, אין עדיין הנחיות ברורות או אכיפה משמעותית בנושא. פרופ' רון מציע כי יש מקום לשקול את שילוב הטכנולוגיה כהמלצה מניעתית בסביבות בעלות סיכון מוגבר – כגון מוסדות חינוך, בתי חולים, מטבחי קצה תעשייתיים, ואף קידום מדיניות ציבורית המגבילה שימוש בשמן מחומם שאינו עובר סינון ייעודי.

"הסקירה הנוכחית", מסכם פרופ' רון, "מציגה הצטברות של עדויות ממחקרים אפידמיולוגיים, ניסויים פרה-קליניים וסקירות שיטתיות, המצביעות על קשר בין שימוש חוזר בשמן בטיגון לבין עלייה בסיכון להתפתחות סרטן באיברי הגוף השונים ובאופן פרטני באיברים לאורך מערכת העיכול. במהלך טיגון חוזר, השמן עובר שינויים כימיים שמובילים להיווצרות תרכובות קרצינוגניות כגון אקרילאמיד, אמינים הטרוציקליים, פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים ואלדהידים רעילים הידועים ביכולתם לפגוע בתאי הגוף באמצעות גרימת מוטציות ב-DNA, הגברת סטרס חמצוני ועידוד דלקת כרונית – שלושתם תהליכים מובהקים בהתפתחות סרטן".

פרופ' רון, כמו מומחים נוספים, מסכים כי בהיעדר רגולציה מחייבת, חשוב להעלות את המודעות הציבורית לנושא. השפעת הטיגון החוזר על בריאות הציבור היא נושא שמחייב התייחסות רצינית הן מצד הרשויות, הן מצד תעשיית המזון, והן מצד הצרכנים עצמם, שרבים מהם עדיין אינם מודעים לסכנות הטמונות בשמן מטוגן שעבר שימוש חוזר פעמים רבות. חוות דעת זו מתווספת למחקרים וחוות דעת שפורסמו בשנים האחרונות שצריכות להדיר שינה מכל צרכן של מזון מטוגן

בחוות דעת של פרופסור אורן פרוכטר, מנהל מחלקת ריאות וטיפול נמרץ נשימתי במרכז הרפואי וולפסון שפורסמה ב- 12 בספטמבר 2023 נטען " "עובדי המטבחים במסעדות, בתי מלון, אולמות אירועים ובמפעלי הטיגון נושמים אדי טיגון במשך כל שעות העבודה, מבלי לדעת עובדה חשובה שהמזון מטוגן באותו שמן מאות פעמים במשך מספר ימים, מה שגורם להם לסיכון בתחלואה במחלות סרטן שונות".

פרופ' שראל הלחמי, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי בני ציון כתב בחוות דעת רפואית אחרת שפורסמה ב- 15 ביולי 2024, "הסוד הגדול ביותר בעולם הטיגון התעשייתי, שפוגש אותנו ברוב המזונות המתועשים, חמור יותר מטיגון בענף המסעדנות. " לחמי חשף שחלק מהמפעלים משתמשים באותו שמן במשך מאות טיגונים בין 3-10 ימים ויותר, במקום לזרוק את השמן השרוף עם התוצרים המסרטנים, מעבירים אותו למיכל מילוי ומזרימים באופן אוטומטי למטגנות עם שמן חדש בצורה מדודה". פרופ' ניסים גרתי ממכון קזאלי לכימיה יישומית באוניברסיטה העברית בירושלים, אחד החוקרים המוערכים בעולם בתחום השמנים ושומנים, שעבודתו נבחרה להיכלל בין 'ההמצאות והחידושים פורצי הדרך של חוקרים' באוניברסיטה העברית בירושלים, קבע בחוות דעתו מה- 9 במאי 2023 כי "הפתרון של ביונד אויל הוא פריצת דרך בתעשיית המזון, במיוחד בתעשיית הטיגון, לה חיכינו שנים רבות. זוהי טכנולוגיה חדשה שממלאת תפקיד בהפחתת הסיכון לסרטן ממזונות מטוגנים. אין ספק שעל ידי מעבר לשימוש באבקת הסינון של ביונד אויל, אנחנו יכולים להשפיע בצורה ישירה וחיובית על הפחתת שיעור התמותה והחולי, ולהפוך את העולם למקום בריא יותר עבור כולם".

גרתי הינו אחד מבין 23 מדענים שנכללים ב'היכל התהילה' של מחדשים וממציאים של האוניברסיטה העברית. לדבריו " העדר המודעות והידע של תעשיית המזון, בעלי מפעלי הטיגון, עובדי המסעדות והשפים לגבי הנזק הבריאותי שנגרם להם על ידי שמן מטוגן, וכן לעובדים וללקוחות גורם לכך שהם מעדיפים באופן קבוע לתעדף את העלויות הכספיות על פני הבריאות. "

החידושים של גרתי הביאו תועלת למין האנושי ולאיכות החיים באופן כללי במגוון תחומים: בריאות, חקלאות, טכנולוגיה והגנה על הסביבה. הוא כתב 15 ספרים, 410 מאמרים שעברו ביקורת עמיתים, 80 פטנטים. מסקנתו היתה : " כמדען המייעץ לכמה מחברות המזון הגדולות ביותר בעולם, אני יכול לאשר שסך כל החומר הקוטבי (TPM), חומצות שומן חופשיות (FFA), ,אקרילאמידים, שומן טראנס ו PAHs זוהו כבעיות בתעשייה במשך שנים, ללא פתרון משביע רצון עד כה. אך, על פי הבדיקה שלי, נראה ביונד אויל פותרת בעיה גלובלית בתחום המזון המטוגן הנוגעת כמעט לכל אדם ברחבי העולם."

ארבעת חוות הדעת המדעיות הללו מציגות תמונה מדאיגה של הסכנות הבריאותיות הטמונות בשימוש חוזר בשמן טיגון, הן לצרכני המזון המטוגן, הן לעובדי תעשיית המזון החשופים לאדי הטיגון והן לרגולטורים ברחבי העולם האמונים על בריאות הציבור. לצד הנתונים המטרידים, מצביעים החוקרים על פתרון מבטיח של חברת ביונד אויל הממשיכה לבצע מחקרים ושיתופי פעולה עם חוקרים שונים בעולם המתמחים בהשלכות הבריאות הנגרמות מהמזון המטוגן. אודות ביונד אויל

ביונד אויל היא חברת פוד-טק ציבורית, הנסחרת בבורסה הקנדית לניירות ערך (CSE), המתמחה בפתרונות חדשניים לבריאות הציבור בתעשיות המזון והמסעדנות. החברה פיתחה פורמולה ייחודית, מבוססת תוספי מזון ומוגנת בפטנט, אשר סופחת את החומרים המזיקים והמסרטנים הנוצרים בתהליך הטיגון, ומאטה את ריאקציות ההשחרה והקלקול של השמן, כל זאת באמצעות תהליך סינון פשוט ויעיל.

השימוש במוצר מאפשר הארכת חיי השמן ושימוש חוזר בו, תוך שמירה על איכות ובטיחות המזון המטוגן, הפחתת החשיפה של הסועדים ועובדי המטבח לחומרים מזיקים, התייעלות תפעולית, והפחתה משמעותית בצריכת שמן ובכמות הפסולת המובילה לשיפור הקיימות בתעשיית המסעדנות והמזון.

המוצר עומד ברגולציה הנדרשת של הFDA, Health Canada, NSF ומיוצר תחת רישיון ייצור מזון עם תקני בטיחות מזון בינלאומיים הכוללים FSSC 22000, HACCP, ISO 9001, ובעל תעודות כשרות וחלאל. המוצר מתאים לשימוש בכל סוגי שמני הטיגון ומשתלב בקלות בכל בתהליכי סינון הקיימים בשוק.

הפתרון של ביונד אויל מהווה פריצת דרך עולמית ובשורה של ממש לסועדים, שפים, ובעלי מסעדות, בתי מלון, חברות קייטרינג ומפעלי טיגון בכל רחבי העולם.

החברה החלה את השיווק בעולם בצורה מסיבית בתחילת 2025 ודיווחה על מספר התפתחויות חיוביות בנוגע להתרחבות הגאוגרפית שלה – בין היתר היא הודיעה על כניסה לשוק בפיליפינים, ארה"ב, מקסיקו, אוסטרליה, דרום אפריקה, ספרד, צרפת, הודו.

מנייתה של ביונד אויל נסחרת בבורסה הקנדית CSE תחת הסימבול BOIL, בבורסת ה- OTCQB תחת הסימבול BEOLF ובבורסת פרנקפורט תחת הסימבול UH9. לאחרונה ביונד אויל גייסה 10.6 מיליון דולר קנדי בהנפקה פרטית בהובלת כלל ביטוח. במאי 2025 רכשה כלל סך של 3,042,200 יחידות במחיר של 3.498 דולר קנדי ליחידה.

לאתר של beyond oil

לעמוד היוטיוב של beyond oil

הכתבה בשיתוף zap דוקטורס



Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בריאות

האם בטוח להרתיח את הקומקום שוב – או שכדאי לרוקן אותו?

Published

on



רוב המים שמגיעים אלינו לברזים נובעים מהאדמה. אחד המאפיינים של מי תהום הוא מלחים, המוכרים גם בשם המהודר יותר – מינרלים. המינרלים הללו מומסים בתוך המים. בניגוד למזהמים רבים שעלולים לחדור למים, דווקא המינרלים לרוב אינם מזיקים, להיפך, חלקם אפילו חשוב לגוף שלנו. התהליך שעוברים מי השתייה לפני שהם מגיעים לברזים אינם משפיעים על תכולת המינרלים המומסים שבהם.

מים עם תכולת מינרלים גבוהה מכונים לעיתים קרובות "מים קשים". במהלך חימום והרתחה של המים יורדת המסיסות של מינרלים מסוימים ובסופו של התהליך הם מתגבשים למוצק על גבי תחתית הקומקום וגוף החימום.

אף שהם לא משפיעים על הבריאות, המשקעים הללו פוגעים לאורך זמן בגופי החימום ולכן כדאי לנקות אותם. זה נכון לגבי הקומקום, וזה נכון גם לגבי מכונות כביסה ומדיחי כלים.



Source link

Continue Reading

בריאות

גם אתם ישנים על כרית מלוכלכת? ייתכן ואתם מסכנים את הבריאות

Published

on




גם הכרית שלכם כבר צהובה? על פי כתבה באתר החדשות האמריקאי USA Today – הגיע הזמן להיפרד ממנה. מומחים אומרים שכל השינוי בצבע הזההוא הצטברות של לכלוך שיכולה לגרום לבעיות בריאותיות בנשימה, בעור ובשינה. "הכריות הצהובות המסריחות הישנות האלה חושפות אתכם לאלרגנים ויוצרות קרקע פורייה לעובש", אמר ד"ר זכרי רובין, אלרגולוג ילדים באילינוי שצוטט בכתבה. "בנוסף, כשהכריות האלה מתבלות עם הזמן, הן לא נותנות לכם את סוג התמיכה לצוואר שאתם צריכים".

לשאלה למה התופעה הזו קוראת משיבה ד"ר לינדזי זובריצקי, רופאת עור במיסיסיפי שמצוטט גם היא בכתבה של USA Today: "הצטברות של שמן, לכלוך וזיעה מהשיער והעור שלכם לאורך זמן משאירה שאריות מלוכלכות על הכרית שגורמות לשינוי צבע". זובריצקי הוסיפה כי "הפנים שלכם גם מייצרות חומר שמנוני דביק שנקרא סבום ששומר על לחות העור. סבום שונה מזיעה, אבל הוא מצטבר על הכרית באותה מידה. ריר, איפור ומוצרי פנים אחרים, ושיער רטוב יכולים גם לגרום לכרית להצהיב".

אילוסטרציה: שינה (צילום: iStock)
אילוסטרציה: שינה (צילום: iStock)

"שינה על כרית צהובה במשך שנים יכולה להוביל להתפרצויות אקנה וסוגים אחרים של גירוי בעור כי הצטברות הלכלוך יכולה לסתום את הנקבוביות שלכם", הוסיפה זובריצקי בכתבה, "זה נכון במיוחד לאנשים עם אקזמה, רוזאצאה, אקנה קיימת או עור רגיש".

רובין בציטוט נוסף, יותר מוטרד מאלרגנים שמשגשגים בתוך הכריות הצהובות, בעיקר קרדיות אבק. "קרדיות אבק הן חרקים מיקרוסקופיים שאוהבים לאכול פתיתים זעירים של עור אנושי מת. כשאתם ישנים על כרית מלוכלכת, אתם כנראה נושמים את הצרכים שלהן או אותן, מה שיכול לגרום דלקת וגירוי בדרכי הנשימה" – דבר שלטענתו יכול להוות סכנה לאנשים הסובלים מבעיות נשימה ומחלות כמו אסתמה. 

"מצבים מסוימים כמו אלרגיות, אקזמה ואסתמה מתלקחים בלוחות זמנים ייחודיים לפי השעה ביום, אבל בעיקר בלילה. אם יש לכם כרית מלוכלכת, אתם כנראה מחמירים את המצבים האלה עוד יותר כשאתם מנסים לנוח". אומר רובין בציטוט מהכתבה באתר בחדשות האמריקאי וזובריצקי הוסיפה: "הצעד הראשון בשמירה על כריות נקיות הוא להימנע משינה עליהן בלי ציפית".

איך לנקות ולחטא כריות כמו שצריך:

בסוף הכתבה, האתר USA Today מוסיף כמה טיפים לשמירה על כרית לבנה ונקייה, ומזכיר שלבסוף אין ברירה, כנראה צריך להחליף את הכרית.

  • הסירו ציפיות ופזרו סודה לשתייה על הכרית כדי להפחית ריחות.
  • שאבו את הסודה לשתייה אחרי לפחות 30 דקות.
  • רססו על הכרית חומר חיטוי יעודי לבדים.
  • שמו כריות באוויר הפתוח לכמה שעות כל שבועיים.
  • כבסו כריות במכונה במחזור עדין כל שלושה חודשים, רצוי עם חומרי כביסה נטולי ריחות, בושם או צבעים.
  • ייבשו באוויר לפני החלפת הציפית.
  • החליפו את הכריות שלכם כל שנה עד שנתיים.
  • הטיפים האלה שונים ותלויים בסוג הכרית שיש לכם, אז קראו את התוויות לפני כביסה.





Source link

Continue Reading

בריאות

המחסור הסמוי: מי ההתפלה משפיעים על רמות המינרל הקריטי בגוף שלנו

Published

on




אולי מפתיע, אבל ישראל ידועה כמעצמת מים – מדינה שמרבית מי השתייה שלה מגיעים מהתפלה. מדובר בהישג טכנולוגי מרשים, אך כזה שיש לו מחיר תזונתי. תהליך ההתפלה נועד להפוך מי ים מלוחים למים ראויים לשתייה ולשימוש חקלאי.

בישראל, מרבית ההתפלה נעשית בשיטה שנקראת אוסמוזה הפוכה שבה מים נדחפים בלחץ גבוה דרך קרום בררני (ממברנה) שמסנן מהם כמעט כל דבר: מלחים, חיידקים, מתכות כבדות – אבל גם מינרלים חיוניים לגוף.

כתוצאה מכך, המים שזורמים מהמתקנים דלים במיוחד ביוד, מגנזיום, סידן ומינרלים נוספים. אומנם חלק מהמרכיבים מוחזרים למים בתהליך של העשרה מלאכותית, אך יוד אינו אחד מהם. כך נוצר מצב שבו רוב האוכלוסייה בישראל צורכת מים כמעט חסרי יוד באופן קבוע, בלי לדעת, בלי להרגיש, ובלי לקבל על כך פיצוי תזונתי אחר.

מתקן התפלה בחדרה (צילום: רויטרס)
מתקן התפלה בחדרה (צילום: רויטרס)

ברבות ממדינות העולם המערבי – בארצות הברית, קנדה, ברזיל ורוב מדינות אירופה – הפתרון למחסור ביוד כבר מזמן מיושם: העשרת מלח – מוצר צריכה בסיסי – ביוד. יותר מ־120 מדינות מחייבות לזה, ו־88% מאוכלוסיית העולם צורכת מלח מיודד. בישראל, לעומת זאת, רק כ־5% מהציבור צורכים אותו. במקום מוצר בסיסי ונגיש, מלח מועשר ביוד נמכר לעיתים במחיר גבוה פי שלושה עד חמישה מזה של מלח רגיל.

בדיון שנערך בכנסת בדצמבר 2024 הוצגה הצעת חוק שמבקשת לתקן את האבסורד הזה: לקבוע שמחיר מלח מועשר ביוד לא יעלה על מחיר מלח רגיל בפיקוח. ההצעה, שנתמכת על ידי משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי, נועדה לאפשר לכלל האוכלוסייה גישה למינרל חיוני, בלי קשר ליכולת הכלכלית. בפועל זה עוד לא קרה.

מחסור ביוד: הסכנות, השכיחות וההשלכות

היוד הוא מינרל חיוני שהגוף אינו מייצר בעצמו, ולכן יש לספק אותו דרך התזונה באופן יומיומי. הוא משמש חומר גלם בלעדי לייצור הורמוני בלוטת התריס (טירוקסין 4T וטריודותירונין 3T), אותם הורמונים שבלעדיהם כמעט אף מערכת בגוף לא פועלת כראוי.

בלוטת התריס אחראית על ויסות קצב חילוף החומרים, שמירה על טמפרטורת הגוף, רמות האנרגיה, תפקוד הלב, השרירים, מערכת העצבים וגם מצב הרוח. בתקופות רגישות כמו היריון, ינקות וילדות – פעילות תקינה של בלוטת התריס חיונית במיוחד להתפתחות תקינה של המוח ושל היכולות הקוגניטיביות.

חוסר קל ביוד עלול לגרום לעייפות בלתי מוסברת, ירידה בריכוז, עצירות, עור יבש, רגישות לקור, ירידה במצב הרוח ולעיתים אף לדיכאון. כאשר החוסר מתמשך ומחמיר, הוא עלול להוביל לתת־פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), לעיכוב בגדילה, להתפתחות זפק (הגדלה של הבלוטה) ולפגיעה קוגניטיבית – בעיקר בקרב תינוקות וילדים.

מלח שולחן (צילום: מעריב אונליין)
מלח שולחן (צילום: מעריב אונליין)

בהיריון, חוסר ביוד עלול להשפיע על העובר כבר מהשבועות הראשונים – לעיתים עוד לפני שהאם יודעת שהיא בהיריון – ולגרום לעיכוב בהתפתחות מערכת העצבים, לירידה ביכולות הלמידה והזיכרון, ואף לנזק בלתי הפיך למוח המתפתח.

למרות כל זאת, בישראל שיעור הצריכה של מלח מועשר ביוד נותר נמוך במיוחד, ורמות היוד שנמדדו באוכלוסייה, ובעיקר בקרב ילדים ונשים הרות, אינן עומדות בהמלצות ארגון הבריאות העולמי. הסכנה אינה מוחשית כמו כאב חד או חום גבוה, ולכן קל להתעלם ממנה. וזו בדיוק הבעיה: מדובר בחוסר שהוא “שקט", סמוי – אך כזה שעלול להותיר חותם ארוך טווח על הבריאות האישית ועל עתיד הדור הבא.

מה אתם יכולים לעשות כבר היום?

הדרך הפשוטה והנגישה ביותר להעלות את רמות היוד בגוף היא דרך התזונה. חשוב להבין שתכולת היוד במזון מושפעת מאופן הגידול, מאיכות הקרקע ומהזנת בעלי החיים.

מקורות עיקריים במזון ליוד:
• דגי ים: טונה, בקלה, מקרל וסלמון – עשירים יותר ביוד.
• מוצרי חלב (בעיקר חלב ניגר) וביצים – תכולת היוד משתנה, אך אלה מקורות זמינים ונפוצים.
• מלח שולחן או מלח גס מועשרים ביוד – הדרך היעילה והמדויקת ביותר להשלים חוסר. חשוב לבדוק את האריזה – לא כל מלח (ובטח לא מלח ים או הימלאיה) מכיל יוד.
• אצות ים – מקור עשיר במיוחד.
• תוספים – בהתאם לייעוץ רפואי, בעיקר לנשים הרות, מניקות או קבוצות סיכון, למשל אנשים עם מחלות של בלוטת התריס.

חשוב לזכור, יוד הוא מינרל חיוני, אך עודף שלו עלול להזיק. צריכה גבוהה במיוחד, בעיקר ממקורות מרוכזים כמו אצות ים מסוימות – למשל קלפ או קומבו – עלולה להביא לשיבוש בתפקוד בלוטת התריס.

בלוטת התריס (צילום: אינג'אימג')
בלוטת התריס (צילום: אינג'אימג')

אנשים בריאים לרוב מתמודדים היטב עם שינויים בצריכת יוד, זאת להבדיל מאוכלוסיות רגישות יותר, כמו אנשים עם מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, נשים הרות, מניקות ותינוקות. במצבים כאלה, צריכה עודפת עלולה להוביל ליתר־פעילות של בלוטת התריס, או להפך – לתגובה של תת־פעילות. לכן גם כאשר בוחרים להוסיף יוד לתפריט, חשוב לעשות זאת באופן מבוקר, דרך מקורות מגוונים, ולפנות לייעוץ מקצועי במקרה של ספק.

פתרון לאומי לבעיה לאומית

נכון לשעת כתיבת שורות אלו, הצעת חוק לפיקוח על מחיר מלח מועשר ביוד ממתינה להתקדמות בכנסת. מטרת ההצעה כפולה: להפוך את המלח ל"מיודד" תרתי משמע, לא רק מבחינת היוד – אלא גם מבחינת המחיר. לפי ההצעה, שאותה יזמו חברי הכנסת ניסים ואטורי ואלי דלל, מחיר מלח מועשר ביוד לא יעלה על מחיר מלח רגיל הנמצא בפיקוח. אם ההצעה תתקבל, היא עשויה להוביל לשינוי דרמטי בצריכה ובבריאות הציבור.

לא פחות חשובה היא ההסברה. רבים בציבור אינם מודעים לכך שרוב המלח הנמכר בישראל כלל אינו מועשר ביוד, ושצריכתו היומית קריטית לבריאות תקינה. כדי להגיע לשינוי אמיתי, לא די לסמן על המדף מלח “עם יוד", צריך גם שהציבור יידע על כך. 





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים