השופטת רות רונן משרטטת את גבולותיה של עילת התביעה

עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן, מומחית בליטיגציה תאגידית, דיברה במושב על עילת הקיפוח בחברות ציבוריות, שביסודה המטרה למנוע חלוקת משאבים בלתי שוויונית בין הרוב לבין המיעוט. "העילה מייצרת מצב נתון שבו דירקטור או מנהל יכול לקדם עסקאות שהן אמנם לטובת החברה, אבל בתוצאה היא על חשבון המיעוט. זה יכול להיראות לגיטימי, על גבול הרציונל העסקי, אבל בתוצאה בעל מניות מיעוט יקופח", אמרה.

ד"ר ארידור בר-אילן הזהירה את הדירקטורים כי הם יכולים למצוא עצמם חשופים לתביעות גם אם החלטה עסקית שקיבלו היא לטובת החברה. "המשמעות היא שאם אתם דירקטורים או נושאי משרה, אתם צריכים לדעת שגם החלטה עסקית שחשבתם שהיא לטובת החברה, גם אם תוך שקילת שיקולים עסקיים לגיטימיים, עדיין אתם יכולים למצוא את עצמכם בצד הלא נכון של עילת הקיפוח, משום שגם אם תהליך קבלת ההחלטות העסקיות בוצע באופן תקין, זה לא אומר שהתוצאה אינה פוגעת במיעוט שלא כדין – וכאן אתם חשופים לתביעות בנושא", הסבירה עורכת הדין.

בנוסף, עו"ד ד"ר ארידור בר-אילן התייחסה להגנות הקיימות למנהלים מפני תביעות בעילות קיפוח המיעוט. "האם הפטור מאחריות, למשל בעילת רשלנות יחול גם במקרה של קיפוח? לא בטוח מה תאמר הפסיקה בנושא. גם אם ננקטו אמצעי זהירות סבירים, הנטייה היא שהפטור לא יחול בהגנה מפני תביעות קיפוח המיעוט כי לא בהכרח שתהליך, הגם שתקין, אבל שמוביל לקיפוח, יאושר כהגנה", הצהירה.

עו"ד ארידור הדגימה: "נניח שחברה צברה הון אך לא מחלקת עודפים תקופה ארוכה, ואחר כך מבצעת עסקת נדל"ן גדולה בשיתוף בעל השליטה, שקיבלה את כל האישורים הנדרשים. האם בעלי מניות המיעוט יכולים לטעון שיש קיפוח כי הועדף בעל השליטה? צריך לזכור שבקיפוח, הדירקטורים ובעל השליטה יכולים להיות חשופים לתביעה ישירה, בלי אפילו לקבל קודם אישור של בית המשפט, כמו שקיימת למשל בתובענות נגזרת. יש הרבה התפתחויות משפטיות בתביעות נגזרות, ובכל הנוגע לכלל שיקול הדעת העסקי, ואני חושבת שנכונו לנו עוד עלילות גם בתחום של הקיפוח".