הרכות המנטלית של הפועל באר שבע נגד מכבי תל אביב

כשרן קוז'וק והצוות שלו ינתחו את ההפסד אתמול למכבי תל אביב (שני, 3:1), הם יידעו לקחת את הדברים הטובים כמו השליטה עד לרגע בו הייתה הקבוצה ב-10 שחקנים או ה-25 דקות העוצמתיות עם 10 שחקנים במחצית השנייה. הכל נכון, רק שהפועל באר שבע כבר תקופה נתלית בדברים הטובים ולא שמה לב לדברים הפחות טובים שגרמו לה לאבד את המקום הראשון.

התקשורת מפרגנת לקוז'וך וחניכיו העונה וזה הגיע להם. זה לא המקום הראשון המפתיע כמו הכדורגל העוצמתי עם משחק הלחץ, אבל במקביל כל הזמן נכחה העובדה שבאר שבע עדיין לא חוותה משבר או ירידה משמעותית וכנראה שזה מגיע במאני טיים. משחקי עונה מנצחים בפרטים הקטנים, בריכוז, בהתייחסות אליו כמו לגמר גביע. בהבנה שאולי אין דרך חזרה, וכאן באר שבע נכשלה בכל הפרמטרים.

לאף אחד לא היה ספק שבאר שבע תלחץ ושמכבי תל אביב תרצה לצאת להתקפות מעבר. המהירות בחלק הקדמי של הצהובים מספיקה כדי להכריע, אבל קוז'וך הסתכל על הקבוצה שלו ולא על היריבה ושילם. זה הזכיר את גמר הגביע כשאימן את מכבי נתניה נגד בית"ר ירושלים ויוסי אבוקסיס – גם אז המשחק המעברים של היריבה הוביל אותה לניצחון מהדהד. המאמן עושה עונה מדהימה, אבל הוא לא יכול להגיע כל כך חשוף למשחק כל כך חשוב. ככה לא לוקחים אליפות. גם קבלת ההחלטות אחרי האדום היוותה זלזול ביכולות של מכבי תל אביב, שהריחה דם וניצלה את זה.

האדום של גיא מזרחי שיבש את המשחק של הפועל באר שבע, אבל זו לא סיבה לא להגיב ולספוג כל כך מהר את השני והשלישי. מכבי תל אביב הייתה יכולה הייתה לכבוש את הרביעי והחמישי ולייצר תוצאה שלא נראתה שנים במשחק עונה – וזה משהו שבאר שבע לא יכולה להרשות לעצמה. אתמול היא שידרה סוג של כניעה כקבוצה שנתנה פייט למכבי תל אביב ולא מעבר לכך, לא כך היא תרצה להיזכר מהעונה הזאת.