Connect with us

חדשות בעולם

הקרע מעמיק: הפרלמנט הבריטי מפעיל לחצים להכרה במדינה פלסטינית

Published

on




מעל עשור חלף מאז שקיבלה ממשלת בריטניה החלטה דרמטית – אך נשמרה בסוד: אם ישראל תקדם את פרויקט הבנייה השנוי במחלוקת באזור E1, היא תשקול להכיר רשמית במדינה פלסטינית. עכשיו, כשהממשלה לכאורה, נראית קרובה מאי פעם למימוש התוכנית, בבריטניה גובר הלחץ לפעול בהתאם להבטחה ההיסטורית – וללא עיכוב, כך דווח בעיתון Middle East Eye.

לפי חשיפה של האתר הבריטי, ממשלת דייוויד קמרון קבעה עוד ב־2014 כי קידום ההתנחלות באזור שמחבר בין מעלה אדומים לירושלים המזרחית יהווה קו אדום – כזה שיצדיק הכרה חד־צדדית בפלסטין. מדובר בתוכנית שנתפסת ברחבי העולם כמהלך שיפצל את הגדה המערבית לשניים – מה שיביא, בפועל, לקבורת רעיון שתי המדינות.

"הצהרות מהצד הישראלי לא מותירות הרבה מקום לספק", כך לפי האתר שמצוטט את דבריו של בצלאל סמוטריץ': "כך אנחנו למעשה הורגים את המדינה הפלסטינית", לדבריו, ישראל כבר אישרה 15,000 יחידות דיור חדשות לשנה זו, לצד השקעה של כמעט שני מיליארד דולר בתשתיות כבישים שיחזקו את ההתיישבות בגדה.

לנוכח הצעדים הללו, פוליטיקאים ודיפלומטים בריטים קוראים כעת לממשלתם לקיים את ההתחייבות מהעבר ולהכיר במדינה פלסטינית. "זהו רגע האמת", אמר חבר הפרלמנט העצמאי איוב חאן. "פרויקט E1 מאיים לקרוע את מזרח ירושלים מהגדה ולחסל את האפשרות הגיאוגרפית להקמת מדינה פלסטינית".

גם בלייבור דורשים: הכרה עכשיו

גם בתוך מפלגת הלייבור, כך לפי הדיווח – שמובילה כיום את הסקרים – גוברת הדרישה להכרה מיידית. חברת הפרלמנט אומה קומארן הזהירה: "אם נמשיך לדחות, לא יישאר מה או מי להכיר". חברת פרלמנט נוספת, קים ג'ונסון, הזכירה: "אפילו ממשלת השמרנים הקודמת הבינה את הצורך להכיר בפלסטין אם ישראל תקדם סיפוח בפועל של שטחים".

אל הקריאות מצטרף גם הדיפלומט הוותיק סר ויליאם פייטי, שמכהן כיום כיו"ר מועצת המזרח התיכון של הלייבור. "הזמן להכיר בפלסטין הוא עכשיו – לפני שפתרון שתי המדינות יהפוך לבלתי אפשרי", אמר.

לא מחפשים להעניש את ישראל – אבל כן קוראים לסנקציות

הטענה בעיתון היא כי מעבר לממד הפוליטי, בבריטניה מתנהל גם דיון מוסרי על עצם ההכרה בפלסטין. "הכרה לא אמורה להיות עונש על הפרות ישראליות", אומר כריס דויל, ראש מועצת ההבנה הבריטית-ערבית. "היא צריכה לנבוע מההכרה בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני ובזכותו להגדרה עצמית", בעוד אחרים קוראים לסנקציות נגד ישראל. בדברים שאמר לאחרונה, אישר שר החוץ הבריטי דייוויד למי כי מתקיימים מגעים עם צרפת וערב הסעודית לקראת אפשרות של מהלך הכרה משותף – אולי כבר ביוני הקרוב, במסגרת ועידת שלום בינלאומית.

כזכור, בריטניה צפויה להכריז על מימון חדש לתמיכה בתושבי הרשות הפלסטינית ולסייע ברפורמה ובהעצמת הרש"פ. על פי הודעת משרד החוץ הבריטי, "הזמנתו של מוסטפא, ראש הממשלה הפלסטיני ללונדון,  משקפת את תמיכתה האיתנה של בריטניה ברשות הפלסטינית ובעם הפלסטיני בפרשת הדרכים הקריטית בשטחים הפלסטיניים הכבושים, וברצון העז לחזק אף יותר את היחסים הבילטרליים".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים