מלחמת הנרטיבים בין ישראל לחמאס: בישראל ממשיכים לנסות למזער את הנזקים של קמפיין הרעב של החמאס בעזה, קמפיין אשר דחק את ישראל לפינה קשה בדעת הקהל העולמית, מה שמוביל ללחץ על המדינה וצה"ל באשר להמשך הלגיטימיות של המלחמה בעזה.
בישראל אומרים היום (שבת) כי נוכח המאמצים והלחץ שהופעל בישראל מול ארגוני הסיוע ההומניטרי והאו״ם להגביר את איסוף הסיוע מהמעברים, עשרות מטבחיים קהילתיים ומאפיות מקומיות חידשו את פעילותם בתמיכת הארגונים הבינלאומיים והמדינות התורמות.
הצנחת אספקה לרצועת עזה (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
על מנהלת התיאום והקישור, בהתאם להנחיית הדרג המדיני ובמסגרת המאמצים להעברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, הוכנסו השבוע בתיאום מתפ"ש דרך המעברים מעל 250 משאיות סיוע הומניטרי של ארגוני הסיוע והאו״ם, המכילות בעיקרן מזון.
במקביל, ובמסגרת המאמצים לאיסוף והפצת הסיוע ההומניטרי נאספו השבוע קרוב ל-600 משאיות מהצד הפלסטיני של מעבר כרם שלום וכן ממעבר זיקים על ידי ארגוני הסיוע הבינלאומיים. יודגש כי תכולתן של מאות משאיות עדיין מחכות לאיסוף והפצה בצד הפלסטיני של המעברים.
דובר צה״ל ודובר המנהל האזרחי פרסמו היום סרטונים ותמונות של חלוקת מזון בעזה. בישראל אף אישרו לירדנים והאמירתיים להצניח מזון בעזה, כאשר זה יתבצע ככל הנראה ביממות הקרובות.
חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה (צילום: ללא קרדיט)
כזכור, מוקדם יותר השבוע, על רקע הסערה סביב הסיוע ההומינטרי, הדרישות בישראל להפסיקו והדיווחים על ההרוגים במתחמי החלוקה – דובר צה"ל הדגיש כי בניגוד לפרסומים ברשתות החברתיות, מדינת ישראל אינה מגבילה את כמות משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה.
בצה"ל המשיכו ואמרו כי 950 משאיות סיוע של האו"ם נכנסו דרך מעבר כרם שלום לרצועת עזה שאמורות להספיק לשבועיים וחצי, אך האו"ם לא יחלק את הסיוע משיקוליו הוא. בעקבות לחץ ישראלי האו"ם הסכים לחלק לתושבי עזה סיוע של עשרות משאיות בלבד. מצב זה מחריף את הבעיה ברצועה ומייצרת "צוואר בקבוק" שמשבש את מהלך החלוקה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.