הרמטכ״ל, רא״ל אייל זמיר, תמך בהשתתפותה של הפרקליטה הצבאית הראשית, האלוף יפעת תומר ירושלמי, בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין ואף אישר את השתתפותה, כפי שפרסם היום דובר צה"ל, לפני מספר ימים. אישורו של זמיר פורסם היום לאחר ששר הביטחון, ישראל כ"ץ, החליט למנוע את השתתפותה וכעת התפתח מעין קרב על המילה האחרונה בנושא.
בצה"ל פרסמו לפני זמן קצר הודעה רשמית לאחר החלטתו של כ"ץ, ובה נמסר כי "הרמטכ"ל אישר לפני מספר ימים את השתתפותה של הפצ"רית בכנס לשכת עורכי הדין. זאת מתוך החשיבות העליונה שבהסברת המאמצים הנעשים בצה"ל על מנת לשמור על הדין ועל המשפט הבינלאומי. הסברה זו חשובה במיוחד בתקופה בה צה"ל נדרש להתמודד עם טענות שווא והאשמות כוזבות נגד חיילי צה״ל ולוחמיו".
הרמטכ"ל אייל זמיר (צילום: דובר צה"ל)
עוד נמסר מצה"ל כי "דברי הפצ״רית בכנס היו עתידים לעסוק באופן שבו הכלים המשפטיים מאפשרים לצה״ל להילחם בחמאס בהתאם לדין, בזירות הלחימה השונות, והכל בהתאם להוראות הדין הבין-לאומי. הפרקליטות הצבאית בראשות הפצ״רית פועלת במהלך כל המלחמה לסייע לצה״ל ולמפקדיו להשיג את מטרות המלחמה".
גורמים בממשלה אמרו בתגובה להודעה הרשמית של דובר צה"ל: "אחרי אישור הרמטכ"ל שניתן לפצ"רית לפני מספר ימים – שר הביטחון הוא הגורם שמקבל החלטה סופית".
ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, צייץ מוקדם יותר היום על ההחלטה של כ"ץ: "אני מציע ששר הביטחון יעסוק בביטחון, בשחרור חטופים, בשוויון בנטל ובמילואימניקים ולא בהודעות יח"צ לצרכי פריימריז. שר הביטחון חבר בממשלה שעוסקת בהחרמה שיטתית של כלל מערכת המשפט ופירוק המוסדות הממלכתיים ולכן אנחנו לא מתרגשים אלא ממשיכים בנחישות במאבק. בכנס הלשכה יופיעו בכירי עורכי הדין ומערכת המשפט ונבחרי ציבור מכל רחבי הקשת ומגוון הדעות".
בעקבות הודעת הרמטכ"ל, הגיב לדברים שר הביטחון כ"ץ: "לאחר ששקלתי את מכלול הדברים החלטתי שלא לאשר את השתתפות הפצ"רית בכנס לשכת עורכי הדין מהנימוקים אותם פירטתי בהודעתי בנושא. הרמטכ"ל קיבל עדכון לגבי החלטתי עוד טרם פרסום ההודעה. הסמכות בנושא זה נמצאת תחת אחריותי כשר הביטחון מול המערכת הצבאית הכפופה לשיקול דעתי, ובהתאם לכך קיבלתי את ההחלטה. אמשיך לעבוד עם הרמטכ"ל וצמרת צה"ל ביחד למען שמירת ביטחונה של מדינת ישראל".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.