הקיץ בו הספורט הישראלי הפך למיחזורית אחת גדולה

מן המפורסמות בעולם הכדורסל הישראלי הוא שדני פרנקו אוהב "למחזר" זרים – ולהחתים שחקנים שכבר שיחקו בעבר בישראל. אם הם כבר התאמנו תחתיו, מה טוב. גם הקיץ שומר פרנקו על המסורת, וביומיים האחרונים הודיעה הפועל חולון שלו על צירופם של ג'ורדן מקריי ואקסבייר מנפורד אותם הדריך בעבר בהפועל תל אביב.

אבל הקיץ, בצל הנסיבות, הספורט הישראלי הקבוצתי הפך רובו ככולו למיחזורית אחת גדולה. בכדורגל או בכדורסל, המלחמה גזרה על הקבוצות קושי אמיתי בכל מה שקשור להנחתת זרים חדשים. הפתרון הנוח והקל, הוא לפנות לשחקנים שכבר שיחקו בישראל וזוכרים לה חסד מימים אחרים, רגועים ושלווים יותר.

כך נוצר לו מצב כמעט חסר תקדים בספורט שלנו: כמעט כל זר שני שחתם באחת מהקבוצות הבכירות בליגת העל בכדורסל או בכדורגל, הגיע עם רקורד כלשהו בישראל.

בכדורגל, מכבי תל אביב הנחיתה את יון ניקולאסקו, אקס מכבי פתח תקוה ובית"ר ירושלים, וצירפה לאחרונה את שחקן הפועל רעננה לשעבר, עלי מוחמד קמארה; מכבי חיפה החזירה את פייר קורנו ושמה יד על ג'ורג'ה יובאנוביץ'; הפועל באר שבע החתימה את איגור זלאטנוביץ' היישר ממכבי נתניה; הפועל תל אביב צירפה את פרנן מאיימבו מהפועל חיפה (ומחזרת נמרצות אחרי טיימוקו דיארה); בית"ר ירושלים היא היחידה שחפה מהטרנד, עם ארבעה זרים חדשים מהניילונים, שמגיעים לישראל בפעם הראשונה;

אגב, גם במועדונים הפחות גדולים, המגמה דומה. הפועל ירושלים צירפה את ז'ארדל מעירוני קרית שמונה, בני ריינה החתימה את אנטוניו ספר מהפועל באר שבע וארבעה זרים שלה התפזרו בצפון: נמניה ליוביסבלייביץ' לעירוני קרית שמונה, קרלו ברוצ'יץ' לבני סכנין, וסמביניה ומוחמד אוסמן לעירוני טבריה.