המטה הכללי של צה״ל ערך אתמול את הערכת מצב עיתית – אסטרטגית, מודיעינית ומבצעית. הערכת המצב התקימה בראשות הרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר, והיא כללה את כל חברי פורום המטה הכללי ופורום המטה המבצעי של צה״ל. היא התקימה בבסיס "גלילות". הערכת המצב נפתחה וסוכמה על ידי הרמטכ"ל, במהלכה סקרו רח״ט מחקר, רח״ט מבצעים ורח״ט אסטרטגית, תוך מיקוד באתגרים הרב-זירתיים במערכה כוללת ומתמשכת.
הערכת המצב הינה מופע יציאה לדרך שלא התקיים כשנתיים, תכליתו – טעינת ידע ויישור קו לקראת גיבוש תוכנית העבודה השנתית של צה"ל. בצה״ל אומרים כי ישנה חשיבות לקיימה בפורום רחב, על מנת לשמוע מגוון רחב של דעות והתייחסויות, ומכיוון שהאנשים לא נפגשו זמן רב.
הרמטכ"ל אייל זמיר בהערכת מצב של המטכ"ל (צילום: דובר צה"ל)
לאור העובדה שעדיין מתנהלת לחימה בעזה, המפקדים הרלוונטיים מפיקוד הדרום עלו לדיון מרחוק. הרמטכ״ל אמר כבר בראשית דבריו, כי "יש להיות צנועים וספקנים בקשר להערכות שלנו, וכי על המפקדים לקחת את כל שנאמר ולהכניס כשיקול במסגרת קבלת ההחלטות".
בצה"ל מציינים כי זו הערכת מצב ראשונה ופותחת. בהמשך יתבצעו הערכות מצב מטכ״ליות נוספות בהקשרי כוח אדם, בניין כוח, נורמות וערכי צה״ל, אורך נשימה, ולכידות פנימית – יהיו לפי הרמטכ״ל המשפיעים העיקריים על יכולותינו קדימה. הרמטכ״ל קבע כי שנת 2026 – תהייה שנת מוכנות, עיצוב, מיצוי הישגים, חזרה לכשירות ויסודות וניצול הזדמנויות מבצעיות.
בגזרת המסקנות האופרטיביות נקבע כי המערכה היא רב זירתית, כמות הזירות שנסקרו בהערכת המצב היא עדות לאתגר וכל זירה משפיעה על השנייה. נדרש כאן ניהוג אסטרטגי בסדר גודל אחר, המערכה החלה בעזה וחוזרת לעזה, זו הזירה הראשית.
השינוי שנדון בתפיסה של צה״ל:
* הגנה באמצעות התקפה. * מרחבי אבטחה בכל גבול. צה״ל עומד לפני היישובים. * לא מתעלמים מכוונות ויכולות. * הזירות אינן דומות – לא בהישג הנדרש, לא בשיטה ולא בתמונת הסיום הרצויה מבחינתנו, הדבר משפיע גם על משך המערכה בכל זיקה. * ״עם כלביא״ כנקודת שיא במערכה. * חיזוק תהליכי המעבר משגרה לחירום וחיזוק היכולות והכשירות לתגובה למתקפה בהפתעה.
המסקנות מודיעיניות:
*השתנות חסרת תקדים. אויבים חדשים בכל הזירות, הן ברמה הפרסונלית והן ברמה הארגונית. *שימור היתרון המודיעיני של ישראל מצריך יותר תשומות, יותר יצירתיות וכלים חדשים. *המזרח התיכון: מערכת שיצאה מאיזון, אין ואקום.
נסקרו כלל הזירות תוך ניתוח המצב הנוכחי ומתן הערכת מצב קדימה, הרמטכ"ל הגדיר כי תוקם מחלקת הדרכה תחת המכללות הצבאיות שתהיה אחראית על קידום והפקת לקחים מהמלחמה ותהליכי הלמידה הצבאיים ככלל. מפקדת העומק תעבור שינוי, היא תהפוך למפקדה מטכ״לית אסטרטגית בדגש על מעגל שני – ניהול, אסטרטגיה ופיקוד על מערכות ומבצעי עומק מטכ״ליים.
הרמטכ״ל אמר בסיכום הדברים: ״צה״ל נדרש לפעול באופן התקפי במספר זירות לצד ההגנה החיונית בזירות ובגבולות. נמשיך את שימור העליונות האווירית והמשך המאמץ המודיעיני. המערכה ברצועת עזה היא מהמורכבות ביותר שצה״ל ידע. יש לנו הישגים גדולים מאוד, פיקוד הדרום ממשיך להוביל עם חטיבות סדיר ומילואים שפועלות יום יום בהתקפה ובהגנה. אנחנו משלמים מחירים כבדים בלחימה – רק היום ראינו זאת. נמשיך ונפעל כדי להשיג את המטרות שלנו – השבת החטופים ומיטוט החמאס".
טנקים ברצועת עזה (צילום: דובר צהל)
"אנחנו פועלים באופן רב-זירתי. נמשיך להחליש ולמנוע יכולות אסטרטגיות מסוריה וחיזבאללה ולשמר את חופש הפעולה שלנו. אנחנו פועלים באיו״ש וממשיכים להילחם בטרור באופן עקבי ומתמשך. איראן והציר לנגד עיננו – המערכה מול איראן לא תמה. ולצד כל זה, אנחנו לא שוכחים את המשאב היקר ביותר שלנו – האנשים. תרבות ארגונית, צבא וחברה וערכים הם אתגרים גדולים שעלינו להמשיך ולהעמיק בהם. שנת 2026 תהיה שנת מוכנות, עיצוב, מיצוי הישגים, חזרה לכשירות וליסודות וניצול הזדמנויות מבצעיות״, סיכם.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.