הקואליציה בהולנד התפרקה סופית לאחר שמפלגת המרכז-ימין פרשה מתפקידה עקב מחלוקת על המדיניות נגד ישראל, מה שהביא את המדינה למצב פוליטי חסר תקדים, כך על פי דיווח בבלומברג.
הפרישה של המפלגה קרתה בעקבות התפטרותו של שר החוץ קספר ולדקמפ, חבר במפלגת "האמנה החברתית החדשה" (NSC), שקרתה אמש (שישי). ולדקמפ ציין את חוסר יכולתו להשיג הסכמה על "צעדים משמעותיים" בתגובה לפעולות ישראל בעזה. ולדקמפ אמר כי הוא נתקל שוב ושוב בתגובות נגד מצד עמיתים בקבינט על צעדים שהולנד כבר נקטה.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש ממשלת הולנד דיק סכוף (צילום: רויטרס)
"אני רואה גם מה קורה בשטח בעזה, את ההתקפה על עזה, ומה שקורה בגדה המערבית, את החלטת הבנייה של ההתנחלות השנויה במחלוקת E1, ובמזרח ירושלים", אמר ולדקמפ לכתבים אמש.
גם חברי מפלגת NSC האחרים בממשלת המעבר התפטרו מתפקידם זמן קצר לאחר שוולדקמפ מסר את הצהרתו. שר הרווחה ההולנדי אישר כי המחלוקת בנושא ישראל הובילה ליציאתם מהקואליציה השברירית שמנהלת את הולנד מאז קריסת הממשלה ביוני. המהלך משאיר את הולנד עם שתי מפלגות בלבד בממשלת המעבר שלה, ומסבך עוד יותר את סיכויי המדינה להקים ממשלה חדשה לאחר הבחירות הקרובות ב-29 באוקטובר.
"אדון במצב עם כמה אנשים בימים הקרובים כיצד נמשיך הלאה, אבל קודם נצטרך לתת לזה לחלחל", אמר ראש הממשלה דיק סכוף לכתבים בהאג. סכוף ביטל נסיעה לקייב לפגישה עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שתוכננה לסוף השבוע הזה, על פי סוכנות הידיעות ההולנדית ANP.
ממשלת הולנד התפוררה ביוני כאשר מנהיג הימין חירט וילדרס הוציא את מפלגת החירות מהקואליציה, עקב סירובן של שלוש שותפותיו להסכים לתוכניותיו לרסן את ההגירה במדינה. למפלגתו של וילדרס היה רוב בפרלמנט, ולכן פרישתה הייתה הסוף של הממשלה, שהחזיקה מעמד כשנה.
חירט וילדרס (צילום: רויטרס)
הצעדים שהולנד נקטה נגד ישראל כוללים איסורי כניסה לשרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, בטענה שהם הסיתו שוב ושוב לאלימות מתנחלים נגד פלסטינים. שר החוץ גם ביטל שלושה היתרי ייצוא לרכיבי ספינות חיל הים לישראל, בנימוק של "תנאים מתדרדרים" בעזה ו"סיכון לשימוש לא רצוי".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.