לפני זמן לא רב הזמנתי לראשונה המבורגר טבעוני. בחיי שאני לא יודע מה עבר לי בראש, הסקרנות כל כך הכתה בי אז, באותו בית קפה בינוני כשישבתי עם אשתי, שהרגשתי שאני חייב. היה לזה טעם של משהו שיצא מהקפאה לראשונה מסוף שנות ה-80. זה היה דוחה ברמות אחרות. אגב, הסיבה למחדל הייתה שבית הקפה היה חלבי והמילה "המבורגר" גירתה את הדמיון ויצרה אשליה. ובכן, אשליה דוחה למדי. התלבטתי אם לבייש את עצמי ולספר, ואז הגעתי למסקנה שאדם צריך להתמודד בגאון עם פדיחותיו. אני ראוי לכל גינוי, אני יודע.
לכל הטורים של רוזי הטועם
נזכרתי באפיזודה המצלקת הזאת במהלך השבוע שעבר, כשנקלעתי לאזור רעננה, שם גר גיסי. בקטע ספונטני לא אופייני החלטנו להיפגש וללכת לאכול. אה, כמעט שכחתי פרט חשוב – הברנש חובב ספורט האקסטרים הוא גם צמחוני, מאלה שה"המבורגר" ההוא בא לו באהלן אהלן. במהותי איני אדם שנוטה להתרועע עם זוללי עשבים. הם מקשים עלי למצוא מקומות ראויים לאכול. אבל הברנש, מעבר להיותו גיסי, הוא בכל זאת טיפוס מגניב. שווה את הסיכון.