Connect with us

כלכלה

הצפון הרים דגל לבן: בחמש ודקה כבר אין בתי קפה, המסעדות סגורות

Published

on




בעוד שהממשלה מדברת על חוסן ושיקום, העסקים בגליל ובצפון ממשיכים להיות במצוקה. לא מגיעים מספיק מטיילים, על תיירים אין מה לדבר עדיין, עובדים לא חוזרים, התמיכה ממסמסת, וחלק מהיזמים פשוט מוותרים. בעלי עסקים משתפים בתחושת ייאוש: "הבנו שהצפון לא יתאושש בשלוש השנים הקרובות". 

הם מפעילים בתי מלאכה, מסעדות, יוזמות קולינריות ועסקים קטנים שמפרנסים קהילות שלמות. אבל מאז 7 באוקטובר 2023, ולאורך כל תקופת הלחימה, הפינוי, הפסקות אש ואז עוד הסלמה ועוד הפסקת אש – בעלי העסקים בצפון מתקשים לראות את האור בקצה. 

מוש הראל: "הרגשתי שחטפתי פגיעה ישירה"

ב"הסנדלרייה", בית המלאכה לסנדלים ונעליים באיילת השחר, שפועל ברציפות כבר 90 שנה, מוש הראל מחזיק את עצמו בעיקר בזכות קצבת נכות ושיווק בטיקטוק. "זה בית מלאכה הכי ותיק בארץ, מקום מאוד מיוחד שהוא אטרקציה תיירותית", הוא מספר. "הבעיות התחילו בקורונה, אבל אחרי זה הרמנו את הראש הרבה בזכות פרויקט 'שבת ישראלית' שחילי טרופר עשה. זה נתן כניסה למעל מאה אתרים, כולל אותי".

@sandlariya נעליים מייצרים רק באהבה 🥰#הסנדלריה #עבודתיד #סנדלים #קוניםכחוללבן #סנדליםתנכיות #סנדליםתנכים #ישראלי #נעלידרבי #דרבי #נעליים #הכנתנעליים #סנדלתנכי #נעלייםבעבודתיד #סנדל #מושהראל #נעליעור #ישראל #עור #ישראלי#כחולבן ♬ צליל מקורי – הסנדלריה

הכול נעצר ב־7 באוקטובר: "בשנייה שהאחיין שלי נרצח עוד הייתה פה קבוצת מבקרים. מ-11 בבוקר – שקט. חודשים לא הגיע אף אחד. גם אני הייתי בשוק". לדבריו, המצב אילץ אותו לחשוב אחרת: "במרץ של שנה שעברה הבנתי שאין סיכוי לתיירות בקיץ. אני אדם עם 47% נכות, ובינינו, אם לא הייתה לי קצבה הייתי שוקע לבור. אני גרוש עם שלושה ילדים. זה היה בום. ממש הרגשתי שחטפתי פגיעה ישירה".

אחרי שגילה שהעסק כלל לא רשום כתיירותי, הוא הסדיר את הרישום ועבר לשיווק נעליים אונליין: "זה קשה מאוד לשווק נעליים ברשת, אבל עם ישראל מאוד תמך ופרגן – ככה שרדתי את הקיץ". 

גם אחרי הפסקת האש, לדבריו, הקבוצות לא חזרו: "הייתי מארח קבוצות פעמיים בשבוע. היום ביומן יש רק קבוצה אחת מהגולן. זה אומר שגם לא יהיו, כי מזמינים מראש. אין הזמנות גם לחודש הבא. הטיולים כנראה הם בלי לינה, אולי  באים וחוזרים, ואז הגיעה המלחמה עם איראן שנתנה עוד ברקס. בינינו, כל המלחמה והחטופים – למי יש חשק לבוא לבית מלאכה לסנדלים? הרי שום דבר לא בסדר.

הוא המשיך ואמר: "את פרויקט 'שבת ישראלית' הממשלה ביטלה. צריך לזכור שיש עלויות להחזיק עסק, גם בפריפריה. אני מצפה שהממשלה תעודד תיירות. באמצע שבוע אין תנועה. בינתיים אני מוכר דרך הרשת – יש לי חשבון טיקטוק מוצלח וזה מביא אנשים לקנות וככה אני שורד". 

עומרי לרנר: "הצפון לא יפרח בשלוש שנים הקרובות"

עומרי לרנר הקים עם שותפים מטבח שיתופי לעסקים קטנים בתחום המזון בקיבוץ שניר. "הקמנו את העסק בינואר 2022, נפתחנו בפועל רק במאי 2023 בגלל עיכובים עם משרד הבריאות. בהתחלה זה עבד פצצה. ואז בא ה־7 באוקטובר, ושניר גם היה יישוב מפונה. עבדנו קצת עם מתנדבים שסיפקו אוכל לחיילים, אבל בשלב מסוים הכול נעצר. אין איך לשקם את העסק. בשביל להגיע ל-30–40 עסקים צריכה להיות פה פריחה כלכלית, וזה לא קורה. אז החלטנו לסגור. למזלנו, זה לא אנחנו השקענו אלא משקיע, אבל הוא הפסיד 800–900 אלף שקל וזה מרחיק משקיעים".

לרנר מוסיף: "במהלך המלחמה בנינו תסריטים לפתיחה מחודשת. במרץ הבנו שהצפון לא יפרח בשלוש השנים הקרובות. להחזיק שכירות של 25 אלף שקל בחודש כשאין כלכלה 0 זה לא רלוונטי. בואי לקרית שמונה,  בחמש ודקה כבר אין בתי קפה. ייקח חמש-שש שנים לחזור למה שהיה. מה שעצוב זה שאין ממשלה. היא לא עושה כלום. חסרים כאן אלפי אנשים שלא חזרו ולא יחזרו. אפשר היה לתת פטור מארנונה לשנה, להצמיד יועץ לכל עסק. יש הרבה מה לעשות אבל הממשלה לא עושה".

אביעד פרץ: "היום אני בכלל לא פותח את הבחוץ"

אביעד פרץ, בעלי "אושי אושי סושי בר" במתחם גן הצפון, מתאר ירידה דרמטית בפעילות: "יש פה 12 עסקים של אוכל. היום פתוחים רק ארבעה. המקום נראה עצוב. אני עובד יותר על טייק אווי ומשלוחים מאשר על המסעדה. אנחנו פה כבר שש שנים, ובעבר היה עמוס. היום? אני בכלל לא פותח את הישיבה בחוץ כי אין אנשים".

גם מצוקת העובדים ניכרת בעסקים בצפון, הם פשוט אינם והעסקים ומתקשים לגייס. "פעם היו לנו 60 עובדים. היום 20. חסר לי סושי מן ואני לא מוצא. אני מתבסס על עובדים ותיקים. כרגע יש 40 מקומות ישיבה מתוך 120 וגם הם לא מלאים".

על מצב התיירות בצפון הוא אומר כי הוא "אפילו לא חצי ממה שהיה. המשלוחים הם מה שמחזיק אותנו. אבל להגיד שחזרנו לתפקוד? לא יודע אם אפשר לקרוא לזה ככה בשום צורה".

ענבר בזק: "העסקים מעבר ל־9 ק"מ פשוט לא זכאים לכלום"

ענבר בזק, מנכ"לית החברה הכלכלית גליל עליון, מתריעה כי המצב רחוק מלהיות מאחורינו: "אתמול הסתובבנו בגן הצפון – חצי מהמסעדות סגורות, ומה שפתוח שומם. בעסקי במסעדות 50% לא נפתחו, ו־25% לא מתכוונים לחזור. גם בתחום התיירות ההתאוששות קשה מאוד".

היא מתארת: "במרץ החזירו את התושבים, גייסו עובדים ואז ביוני היה מבצע "עם כלביא" וחזרנו לנקודת ההתחלה. הרבה מעדיפים פשוט להישאר סגורים ולקבל פיצויים".

אבל זה לא הכל, היא מסבירה: "יש עסקים שלא מקבלים פיצויים בגלל הגדרת קו העימות. הבנקים כבר לא נותנים אשראי לעסקים שלא עובדים כבר שנה וחצי. גם החברה הכלכלית לא קיבלה את כל התשלומים שהמדינה אמורה להעביר על פרויקטים וזה מקשה עלינו לשלם לספקים ולעובדים. כל מי שמעבר ל־9 ק"מ מהגבול לא זכאי לפיצויים, וזה לא הגיוני. הפגיעה הכלכלית לא נעצרת בקו ביטחוני. היא הייתה נרחבת מאוד".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים