ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (רביעי) פה אחד לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק שתחייב את ועדות השחרורים להתחשב בקולו של הנפגע – לא רק דרך מכתבים, אלא גם בעל־פה. מי שנפגעו מעבירות מין ואלימות יוכלו מהיום לומר את דברם בעצמם, אם ירצו בכך, בפני הוועדה שדנה בשחרור מוקדם של הפוגע.
אב של קטינה שנפגעה מעבירת מין התייצב לדיון ואמר: "כשהיה נדמה שאנחנו מתחילים ללמוד לחיות מחדש, הגיעה ההודעה שהפוגע עומד להשתחרר מוקדם, מטעמי שיקום והתנהגות טובה. אבל מי שאל את בתי? אמרו שניתן לכתוב מכתב – כאילו אפשר לדחוס את כל האימה, החרדות החוזרות, הפוסט־טראומה לתוך דף אחד. כשהפוגע עומד מול הוועדה – הוא מדבר. הוא מסביר. הקול שלו נשמע. אבל בתי – חייה נהרסו, והקול שלה נשאר על הדף, במקרה הטוב".
הוא הוסיף משפט שאמרה לו בתו לפני שהגיע לוועדה – משפט שנשאר תלוי באולם בוועדה זמן רב אחרי שסיים לדבר: "אבא, אולי אוכל להסתכל להם בעיניים ולהסביר מה זה לחיות עם זה כל יום. זה לא אותו דבר כמו לכתוב את זה". לאור כך אמר האב: "בקשה אחת יש לי – תנו לנפגעים לבחור איך להשמיע את קולם. תנו להם כבוד בסיסי בהחלטה שמשפיעה על חייהם. שלא נהיה רק תיק עם מסמכים."
גם שרי גולן, אחת מנפגעותיו של אלון קסטיאל, פנתה לוועדה: "כמי שחיה עם טראומה ופוסט־טראומה מורכבת – עצם ההשמעה של הקול שלי, כשלעצמה, יש בה כוח מרפא. אבל זה לא מספיק אם לא מקשיבים באמת, אם לא לוקחים את הדברים שלנו בחשבון. אני מבקשת מכם לתקן תיקון היסטורי – לא רק בזכות הדיבור שלנו, אלא גם בשקלול המשמעות של הדברים שאנחנו אומרות."
הצעת החוק גובשה ביוזמת ח"כ חילי טרופר, יחד עם קבוצת חברי כנסת, והדיון בה נמשך כמה חודשים. לפי נוסח החוק שאושר, ועדת השחרורים תידרש לשקול את השפעות השחרור המוקדם של אסיר על שלומם וביטחונם של נפגעי עבירה – ולהעניק להם את הזכות לבחור אם להביע את עמדתם בכתב או בעל־פה, לפי בחירתם.
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר, הוביל את ההצבעה ואמר: "זכות גדולה להצביע ולאשר את החוק. אני מבקש להודות לנפגעים ולנפגעות שהגיעו הנה – לא רק בגופם אלא גם בקולם. הם יצאו מתוך האירוע הקשה, מתוך הכאב – ובחרו להרים את הראש ולדרוש תיקון. זה מאבק חשוב מאוד, כולנו תומכים בו".
ח"כ טרופר, שיזם את ההצעה, אמר בדיון: "החוק הזה רואה את הנפגעים – את הכאב שלהם, את הצלקות שלהם, וגם את תהליך השיקום שלהם. אנחנו רגילים לדבר על השיקום של הפוגע – עכשיו אנחנו מסתכלים גם על השיקום של מי שנפגע."
על פי הסיכום עם משרד המשפטים, החוק ייכנס לתוקפו בעוד שנה וחצי – כדי לאפשר לכלל הגורמים המעורבים להיערך ליישומו. עם זאת, בעקבות בקשת ח"כ קרויזר, נקבע שההסדר יוחל באופן מיידי בחוק השיפוט הצבאי, לאחר שנמסר כי הפרקליטות הצבאית כבר מיישמת בפועל את העיקרון הזה בדיוני שחרור.