ועדת חוץ וביטחון מקיימת היום (ראשון) דיון בהצעת חוק של חבר הכנסת אביחי בוארון מהליכוד, לפיה יוקפאו כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל. זאת לאחר שמוקדם יותר היום הוצעה החלטת ממשלה לפיה הרשות הפלסטינית לא תחשב כמדינה אזורית לתשעת החודשים הקרובים, או עד להחלטה אחרת של הממשלה. ברקע לכך, הממשלה טרם החליטה בענייני היום שאחרי ברצועת עזה.
החוק קובע כי בכל הקשור לסעיף 12 לפקודת הנזיקין, יראו את הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, כאשרור למעשי טרור. סעיף 12 לפקודת הנזיקין קובע כי מי שמאשרר מעשה נזיקין, כמו מעשה טרור למשל, יהיה חייב בגין המעשה. כך, ייקבע בחקיקה, בנוסף לפסיקה, כי הרשות הפלסטינית מאשררת מעשי טרור.
החוק קובע כי על הרשות הפלסטינית יהיה לפצות את מדינת ישראל על ההוצאות שלה בגין מעשי טרור, כך שמתוך הכספים שמעבירה ישראל לרשות הפלסטינית, יקוזז בכל חודש "סכום השווה לחלק השנים עשר מסך הכספים ששילמה ישראל לנפגעי הטרור בשנה הקודמת".
"הצעת חוק זו נועדה למצות את האחריות של הרשות הפלסטינית כמאשררת מעשי הטרור וחבה עליהם חבות מלאה. חבות שעד כה מדינת ישראל נמנעה מלגבות, ונשאה בכל עלויות הטרור העצומות מכספיה. החוק נועד לשנות מצב בלתי נסבל זה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
ח"כ בוארון אמר: "אבקש לחדד: אנחנו לא נוגעים בכספים המוקפאים של הרשות הפלסטינית שמיועדים לנפגעי הטרור, אלא בכספים שממשלת ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית. אני מבקש להצביע על קריאה ראשונה בכדי שנוכל להחיל רציפות. במושב הבא, לקראת קריאה שנייה ושלישית, נפתור בעיות שעולות בחקיקה מבחינת המשפחות".
עו"ד עידו בן יצחק, סגן יועמ"שית ועדת חוץ וביטחון, אמר בדיון כי "קיזוז הכספים לא יביא למיטוט הרשות הפלסטינית. אנחנו לא קובעים סכום מסוים בחוק בכדי להשאיר את שיקול הדעת לקבינט המדיני ביטחוני. המדינה אומרת שבנוסף למה שניתן לתבוע את הרשות הפלסטינית, המדינה דורשת לקזז מהכספים שהיא מעבירה לרשות הפלסטינית את הכספים אותם מדינת ישראל משלמת בגין אירועי טרור".
ח"כ גלעד קריב אמר: "החוק אומר שמקזזים כספים שמגיעים לרשות הפלסטינית מכל אירוע טרור, לא משנה אם הרשות הפלסטינית אפילו ניסתה לעצור אותו. אני חושב שזה לא ימנע טרור, לקחת כספים באופן גורף. צריך להיות איזה שלב, לאו דווקא משפטי, בו נקבע שיש קשר לאחריות של הרשות הפלסטינית לפיגוע".
עו"ד ד"ר תמר קלהורה ממשרד המשפטים הסבירה: "מה שנעשה כאן הוא לא התחשבנות פר תיק, אלא התחשבנות כללית. הרעיון הוא ליצור קופה נוספת עבור המדינה. צריך להביא בחשבון את הכספים המוקפאים בקופת המשפחות, כדי שתהיה פרופורציה. כאשר הרשות הופכת למאשרר לפי סעיף 12, אפשר לתבוע ממנה את כל הכספים. המנגנון צריך להיות שביטוח לאומי מספק את הסכום, מערכת הביטחון את הזיקה של הרשות הפלסטינית, והדו"ח של הכספים שהועברו לקופת תביעות המשפחות נותן איזו אינדיקציה. כל זאת מדיע לקבינט המדיני ביטחוני, ושם ייקבע כמה כסף יקוזז לקופה של המדינה".
ח"כ קריב הוסיף: "איך אפשר להצדיק מצב שבו מצד אחד מדינת ישראל קובעת שהרשות הפלסטינית מעורבת בכל פעילות טרור שיוצאת מיהודה ושומרון, ומצד שני היא מקיימת איתה יחסים. אני שואל: מדינת ישראל מתמודדת עם פרטנר בעייתי, אבל היא לא שברה את הכלים עם הפרטנר הזה. ישנם פיגועים שהרשות הפלסטינית מסייעת לסיכולם. מה המשמעות שאנחני אומרים בחוק שהרשות עומדת מאחורי כל פיגוע טרור? איך נצדיק את זה שאנחנו לא מעבירים 3 מיליארד לרשות, אבל אנחנו ממשיכים להעביר לה 10 מיליארד אחרים?"
ח"כ אביחי בוארון השיב: "מי שקבע את הזיקה זה לא אני, אלא נשיא בית המשפט העליון המכהן – השופט יצחק עמית. כשהקבינט לא יודע מה הנזקים שנוצרו למשלם המיסים הישראלי, הוא יכול להחליט. אנחנו לא אומרים לקבינט מה לעשות, אנחנו נותנים לקבינט את האפשרות להחליט מה לעשות".
