קהילות ישראליות בתפוצות, לרוב, אינן נטמעות בקהילות היהודיות המקומיות — תופעה המחזקת את הפיצול. הקרע הזה, שנחשף ביתר שאת בשנים האחרונות, מחייב התמודדות אמיצה עם שאלת האחדות היהודית.
במרכזם של אתגרי יהדות התפוצות עומדת שאלת הרלוונטיות של הקהילה. האם הקהילה היהודית מצליחה להיות אטרקטיבית, משמעותית ומזמינה? האם היא מקדמת ערכים יהודיים ותומכת בצמיחה אישית וחברתית? אידיאל הקהילה, שבעבר היה מובן מאליו, נשחק מול אתגרי האינדיבידואליזם, חוסר עניין, ולעיתים אף ריחוק מערכים יהודיים. כל אלו פוגעים בתחושת השייכות ובקשר אל העם היהודי ואל ישראל.
למרות אירועי 7 באוקטובר, בשנתה ה-77, מדינת ישראל היא מדינה יחסית חזקה — כלכלית, צבאית, טכנולוגית. יזמות ההייטק פורצת גבולות, ו-40% מהיזמים פועלים בתחומי האימפקט: מים, אנרגיה, רפואה, חקלאות, תעבורה, אקלים ועוד. מדינת ישראל, שהוקמה כמקלט, הפכה כיום למוקד יצירה עולמי.
כעת, כשקיומה של מדינת ישראל כבר אינו מוטל בספק, עלינו לשוב ולשאול: מהי הציונות של המאה ה-21? כיצד היא רלוונטית לחיינו?
הפוגרום של 7 באוקטובר זעזע את עולמנו, אך את גלי השנאה והאנטישמית חווים ביתר שאת דווקא אחינו בתפוצות — אלו שתמיד עומדים לצדנו בשעת צרה. גם הפעם, גייסו יהודי העולם מאות מיליוני דולרים לשיקום המדינה. אך יותר מכך — הם חידשו את הברית.
שעת המבחן הזו, קשה ככל שתהיה, היא גם ההזדמנות לנסח מחדש את מושג הציונות: לא רק כחלום מדיני שהוגשם, אלא כחזון רלוונטי לימינו. ציונות שמאחדת את העם היהודי, מחזקת קהילות, מקדמת רעיונות שיתנו השראה לדורות העתיד שיפעלו להגשמת ייעודו של העם היהודי בהובלת פתרונות לאתגרי העולם.