חדשות בעולם
הפתרון העתיק לשינויי האקלים: סכר מרשים בן 2,800 התגלה בעיר דוד
משבר אקלימי הביא את מלכי יהודה להקים קיר סכר גדול מידות בירושלים לפני כ-2,800 שנה, כך עולה ממחקר חדש של רשות העתיקות ומכון ויצמן למדע שהתפרסם היום (שני) בכתב העת המדעי היוקרתי PNAS.
הקיר המרשים, שנחשף בחפירות רשות העתיקות בבריכת השילוח שבגן הלאומי עיר דוד שבירושלים, תוארך לשנים 795-805 לפני הספירה בימי שלטונם של מלכי יהודה יואש או אמציה. ממצאי המחקר מצביעים כי הסכר נבנה כתגובה למחסור במים בירושלים בסוף המאה ה-9 לפנה"ס, עקב קשיים אקלימיים.
לדברי מנהלי החפירה, ד"ר נחשון זנטון, איתמר ברקו וד"ר פיליפ ווקוסובוביץ' מרשות העתיקות, "מדובר בסכר הגדול ביותר שנחשף עד כה בארץ ישראל והקדום ביותר שהתגלה בירושלים. מידותיו מרשימות: גובהו כ-12 מטרים, רוחבו מעל 8 מטרים ואורכו שנחשף מגיע ל-21 מטרים – ונמשך גם מעבר לגבולות החפירה הנוכחית", הם אמרו. "הסכר נועד לאגור את מי השיטפונות שזרמו בערוץ המרכזי של ירושלים הקדומה (עמק הטירופיון ההיסטורי) בדרכם לנחל קדרון, ובכך ליצור פתרון כפול – הן למחסור במים, והן להתמודדות עם שיטפונות עזים קצרי טווח".
"הודות לשיטת התיארוך המדעית המדויקת, זוהי הפעם הראשונה שבה ניתן להצביע בוודאות על ממצא שהיווה את הבסיס להקמת בריכת השילוח, עליה יכולנו עד היום לקרוא בתנ"ך ובמקורות ההיסטוריים", הוסיף איתמר ברקו.
עדות לכוחה ולעוצמתה של העיר
החוקרות ד"ר יוהנה רגב ופרופ' אליזבטה בוארטו ממכון ויצמן למדע, שהשתמשו בשיטות מיקרו-ארכאולוגיות מתקדמות ובתיארוך פחמן-14 ברמת דיוק גבוהה במיוחד, הסבירו כי "בקש ובענפים צעירים קצרי-חיים שנכללו במלט הבנייה של הסכר, נמצא תיארוך ברור לסוף המאה התשיעית לפני הספירה, ברמת דיוק גבוהה מאד בטווח של כ-10 שנים בלבד – הישג חריג במחקר תיארוך ממצאים קדומים.
"לשם השלמת התמונה האקלימית של התקופה, שילבנו את התיארוך המדויק עם נתונים אקלימיים קיימים מקידוחים מים המלח, ממערת שורק ומתיעוד פעילות השמש על-ידי השפעתה על יצירת יסודות כימיים מסוימים. כלל הנתונים העידו על כך שבאותה התקופה בה נבנה הסכר, שרר בארץ ישראל אקלים עם כמות משקעים נמוכה, אך עם מופעי גשם קצרים וחזקים שיכלו לגרום לשיטפונות. מכאן, ניתן להסיק שהקמת מערכות מים גדולות אלו, נבעה מהצורך המידי להתמודד עם שינויי אקלים ותנאי יובש שכללו שיטפונות בזק".
המבנה שנחשף מצטרף לשני מפעלי מים נוספים שנחשפו בעיר דוד מאותה תקופה: מגדל שסכר את מעיין הגיחון ובור גדול לאגירת מים. מהמגדל שעל הגיחון הוזרמו המים לתעלה שניקזה את מי המעיין לבריכת השילוח – שם נאגרו גם מי השיטפונות שנחסמו על ידי קיר הסכר.
מערכות אלו מצביעות על תכנון עירוני מקיף לניהול משק המים של ירושלים הקדומה כבר בסוף המאה ה-9 לפנה"ס – עדות לכוחה ולעוצמתה של העיר.
"צוהר להבנת האתגרים שעמדו בפני תושבי ירושלים הקדומה"
לדברי ד"ר זנטון, "שיתוף הפעולה בין חוקרי מכון ויצמן ורשות העתיקות פותח צוהר להבנת האתגרים שעמדו בפני תושבי ירושלים הקדומה. פרויקט הבנייה העצום הזה של מלך יהודה השפיע על התפתחותה של העיר, ובמיוחד על חלקיה הדרומיים והמערביים – בהם הר ציון – שהסתמכו על מי השילוח". המחקר החדש יוצג במסגרת כנס מחקרי עיר דוד ה-26 שיתקיים בתחילת חודש ספטמבר תחת הכותרת "הבריכה האבודה – חידת השילוח".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
