תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), כרים חאן, החליט לקדם צו מעצר נגד ראש הממשלהבנימין נתניהו בעיתוי מעורר תהיות, כך לפי תחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" שפורסם אתמול (שבת).
ההחלטה להוציא צו מעצר נגד נתניהו עוררה סערה פוליטית ותקשורתית ברחבי העולם. המהלך, שנעשה לאחר חודשים של לחצים פנימיים וביקורת ציבורית, העלה שאלות לגבי מניעיו של חאן והקשר האפשרי בין ההאשמות המיניות נגדו לבין הצעד הדרמטי.
התובע בבית הדין הפלילי בהאג כרים קאן (צילום: רויטרס)
ההאשמות נגד חאן, על פי התחקיר, הן חמורות במיוחד. עוזרת צעירה, עורכת דין ממלזיה, העידה כי חאן כפה עליה יחסי מין במספר הזדמנויות במהלך נסיעות עבודה לניו יורק, קולומביה, קונגו, צ'אד ופריז. העוזרת טענה כי נשארה בתפקידה חרף ההטרדות מחשש לפרנסתה ולצורך מימון הטיפולים הרפואיים של אמה החולה, וכן מחשש לנקמה מצד חאן. בנוסף, היא טוענת כי חאן ניסה לשבש את החקירה ולמנוע ממנה להגיש תלונה רשמית. חאן מצידו, מכחיש את ההאשמות וטוען כי מדובר בקמפיין הכפשה.
לפי העדות הקשה לקריאה, חאן, אשר שהה בניו יורק בתחילת דצמבר 2023, תקף את העוזרת, אישה בשנות ה-30 לחייה, שנסעה איתו לעתים קרובות לצורכי עבודה. בעדותה לבכירי האו"ם היא סיפרה כי חאן התקשר אליה וביקש ממנה להגיע לסוויטה שלו, שם החל לתקוף אותה מינית – דפוס התנהגות שלדבריה נמשך מזה חודשים. היא אמרה שניסתה לעזוב את החדר מספר פעמים, אך הוא לקח את ידה ולבסוף משך אותה למיטה, אז הוא הוריד את מכנסיה וכפה עליה יחסי מין, כך לפי העדות.
לפי הדיווח, חאן הודיע על כוונתו להוציא צו מעצר נגד נתניהו רק שבועיים וחצי לאחר שנודע לו על ההאשמות שהועלו נגדו – מהלך זה מתואר כ"הצעד הדרמטי ביותר בהיסטוריה של בית הדין" – משום שמדובר במהלך הראשון בהיסטוריית בית הדין שכוון נגד מנהיג נבחר במדינה דמוקרטית בעלת ברית של המערב. לטענת התחקיר, חאן פעל תחת לחץ כבד מצד פעילים פרו-פלסטינים וקבוצת מדינות מהעולם המתפתח שדרשו ממנו לנקוט עמדה נגד ישראל בעקבות המלחמה בעזה.
רא"ל אייל זמיר, בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ. מתוך הבור של חיל האויר במהלך התקיפות בתימן (צילום: מעיין טואף/לע״מ)
מקורות בכירים ב-ICC מעלים תהיות האם עיתוי ההחלטה נועד לחזק את מעמדו של חאן בתוך הארגון בעת שהאשמות חמורות מרחפות מעל ראשו. יום לפני ההכרזה על בקשת צו המעצר, חאן ביטל באופן פתאומי נסיעה לישראל ולעזה שהוא עצמו הגדיר כחיונית לקבלת החלטה מושכלת בנושא.
ההאשמות גררו לחצים פנימיים בבית הדין, והגוף המפקח של ה-ICC הודיע על פתיחת חקירה חיצונית עצמאית בנושא. עם זאת, חאן סירב להתפטר, וההחלטה להמשיך בתפקידו עוררה התנגדות בקרב חלק מעובדי בית הדין. במקביל, מדינות כמו ארה"ב הטילו סנקציות על ה-ICC בעקבות צו המעצר, מה שמצביע על המתיחות הגוברת בין הגורמים המעורבים.
בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (צילום: REUTERS/Jerry Lampen)
לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", גורמים דיפלומטיים בירושלים אמרו כי התחקיר מחזק את עמדת ישראל שבית הדין פועל ממניעים פוליטיים ולא משפטיים. "זהו עוד אישוש לכך שההחלטות המתקבלות ב-ICC אינן מבוססות על שיקולים משפטיים טהורים אלא על אינטרסים זרים ולחצים פוליטיים", אמר גורם בכיר במשרד החוץ שביקש שלא להזדהות בשמו.
משרד ראש הממשלה סירב להגיב רשמית לדיווח, אך גורמים המקורבים לנתניהו אמרו כי "הדברים מדברים בעד עצמם". ההשלכות המשפטיות והפוליטיות של החקירה עדיין לא ברורות, אך הן עשויות להשפיע על עתידו של בית הדין והאמון במוסדות בינלאומיים.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".