עבור ילד עם לקויות למידה או הפרעת קשב, הכנת שיעורי הבית היא משימה קשה. הוא מרבה לדחות את הכנת השיעורים, מתרשל, ולעיתים "מתעצל" ומחפש תירוצים לא להכינם. ההורים מוצאים עצמם על תקן מפקחים – כעוסים, עצבניים ומאוכזבים מחוסר המוטיבציה של הילד. הורים רבים נוקטים בשיטת המקל והגזר: עונשים רבים (לא לראות טלוויזיה, לא ללכת לחברים וכיו"ב), מול פרסים על התנהגות טובה, אך זה לא צריך להתנהל כך.
במקום זאת, הכירו בכך שהילד אינו "מתעצל" אלא מתקשה. לכן שבחו מאמץ, לא רק הישג. תנו חיזוקים חיוביים על עצם הניסיון וההשקעה, גם אם התוצאה אינה מושלמת. בנוסף, חשוב ליצור שגרה ברורה ומובנית – קבעו זמן קבוע לשיעורים, מקום שקט עם כמה שפחות הסחות דעת, והפסקות קצרות מובנות. מה שיסייע להם לדעת למה לצפות. סייעו לילדים בתכנון, ארגון והבנת ההוראות, במקום לפקח או לבקר.
היו שם כהורים-מלווים, לא כמורים-שופטים. כמו כן, מצאו תחום שבו הילד מצליח (מוזיקה, ספורט, יצירה) והשקיעו בו – תחושת הצלחה בתחום אחד משפיעה על כל התחומים. זכרו שהילדים לא צריכים שנילחם איתם אלא שנהיה בצד שלהם.