בסקירה שיצאה בסוף יום המסחר של רביעי האחרון כתב אוהד ניר, כלכלן ביחידת המחקר של הבורסה בתל אביב, כי "הסיכון מתוכנית הגרעין האיראנית צומצם ובישראל רואים כבר אופק לסיומו. כפועל יוצא שווקי המניות רשמו השבוע עליות חדות והמדדים העיקריים שברו את שיאי כל הזמנים: מדד ת"א־35 עלה השבוע בשיעור של כ־4.1%, מדד ת"א־90 עלה השבוע בשיעור של כ־7.3% ומדד ת"א־SME 60 עלה השבוע בשיעור של כ־6.0%".

האופוריה בשוק המקומי זכתה לסיקור נרחב בניתוחי הגופים הפיננסיים, דוגמת סקירה שהוציא השבוע בית ההשקעות פסגות, ובה צוין כי “ההסתברות לתרחיש של שיתוק ארוך טווח של הפעילות הכלכלית בישראל היא נמוכה, ולכן השווקים הגיבו בחיוב. יתרה מכך, ההערכות הן שמצבה הגיאופוליטי של ישראל השתפר משמעותית בעקבות התקיפה באיראן. לכן בהסתכלות קדימה גם פרמיית הסיכון שבשוק הישראלי, הן במניות והן באג"ח, צריכה להיות נמוכה יותר. שינוי זה עשוי גם להשפיע במועד מסוים לחיוב על דירוג האשראי של ישראל, ולמשוך יותר משקיעים זרים".

“בשוק הישראלי קיים פוטנציאל חיובי לטווח ארוך שהיה טמון בו עוד לפני המערכה עם איראן. כעת, לראייתנו, הוא אף נראה טוב יותר", מסביר ניר עובדיה, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף השקעות עמיתים בכלל ביטוח ופיננסים. “השוק הישראלי אינו מתומחר כרגע למימוש הפוטנציאל שלו, שכן אם תוצאות המלחמה מול איראן ירחיקו את איום הגרעין באופן משמעותי, בין אם בהסכם ובין אם לא, ישראל רק תצא מחוזקת יותר, ופרמיית הסיכון תרד. לצד זאת, יש לציין כי לא ניתן לדעת לאן דברים יובילו, שכן אנו בתחילת האירוע".

"הזדמנויות יוצאות דופן"

הורדת הסיכון היא זו שתופסת את תשומת הלב של הגורמים הכלכליים המוצאים במערכה הצבאית באיראן חבל הצלה כלכלי לטווח הבינוני והארוך, שכן מדובר לא רק בהורדת הסיכון לקיומה של ישראל, אלא גם לפעילותה הכלכלית. צור אילן, מנכ"ל אלמנדה קפיטל קרנות גידור ומנהל מערך המחקר בתובל בית השקעות, מסביר כי המערכה הצבאית הישראלית באיראן “כבר הורידה את הסיכון להשקעות בכלכלה, והשאלה כעת היא עד לאיזה רף תצליח המערכה הישראלית הצבאית באיראן להורידו".

לדבריו, “המשק הישראלי עומד במפתן הזדמנויות כלכליות יוצאות דופן, שאינן נעלמות מעיני המשקיעים המקומיים והזרים, והעליות האחרונות במדדי הבורסה המרכזיים הן לראייתי רק התחלת הביטוי לכך. בנוסף, למרות הגירעון ועלויות המלחמה, כדאי לזכור כי יחס החוב־תוצר של ישראל עדיין נמוך ביחס לרוב מדינות המערב, וכי גם כך מדובר בנתון זמני שעתיד לשפר עצמו עם ירידת עצימות המערכה באיראן והמלחמה כולה, שכאמור תיתרם בעלייה חדה בביקושים".

יחס החוב־תוצר הוא שיעור נטל החוב שנושאת מדינה אל מול סך התוצר המקומי הגולמי שלה, ויחס החוב־תוצר של ישראל עומד על 69%. שיעור זה אומנם מוגדר גבוה יחסית לכלכלה הישראלית הקטנה, ויקשה על הורדת מיסים מקומיים, אך הכלכלה הישראלית כבר הוכיחה בעבר חוסן ויכולת לחזור במהירות לצמיחה.

כלכלות רבות בעולם המערבי מתמודדות כיום עם יחס חוב־תוצר גבוה מהשיעור הישראלי, ואף כזה המעמיד בסימן שאלה את יכולתן להחזיר את החוב. רובן אומנם כלכלות חזקות וגדולות מזו הישראלית, ולמרות זאת, בניגוד לישראל, נחנקות מהחוב ואינן מנהלות כלכלה בת־קיימא.
יחס החוב־תוצר של יפן, לדוגמה, עומד על שיעור של 235% – כלומר חוב של פי 2.3 מגודל כלכלתה. איטליה ביחס חוב־תוצר של 137%, צרפת בשיעור של 116%, וגרמניה, הנחשבת לכלכלה החזקה באירופה והמלווה העיקרית לאיחוד, קרובה בשיעורה לישראל – עם יחס חוב־תוצר של 65%.

עליית מדרגה בגירעון

התעשייה שצפויה ליהנות במיוחד מהורדת הסיכון של ישראל היא תעשיית ההייטק המקומית, שההשקעות בה מושפעות בין היתר מפרמיית הסיכון של ישראל. “ההייטק הוא סקטור שייהנה מהפסקת המלחמה וחזרת תנאים של ודאות ושגרה, שיתרמו לשיקום ההשקעות בו, שלמרות הצלחות בתחום גם במהלך המלחמה עדיין נמוכות מהתקופה טרום המלחמה", אומר חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף בפירמת רואי החשבון והייעוץ הפיננסי BDO.

אבל יש גם המביטים על המערכה הצבאית הישראלית בחשש. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, טוען כי “המצב הפיסקלי אומנם השתפר יחסית לשנת 2024, אך הוא פחות טוב מאשר בתחילת המלחמה, וכולל גירעון של 5% תוצר ויחס חוב־תוצר שמתקרב ל־70%. לא ברורה עדיין מידת הפגיעה בפעילות המשק הישראלי, שתלויה במשך ובעצימות המלחמה, ובכל אופן הפעילות צפויה לרדת בחודשים הקרובים ותורגש בנתוני הצמיחה לרבעון השני והשלישי של השנה, תוך עלייה בצריכה השוטפת המקומית, לעומת ירידה בתיירות ובפעילות הפנאי והשירותים.

“ההתפתחויות האחרונות צפויות להוביל לעליית מדרגה בגירעון, וצפויה ירידה, לפחות זמנית, בהכנסות ממיסים ביחס לתוואי של החודשים האחרונים. בתחילת המלחמה, באוקטובר 2023, הירידה בהכנסות נעה סביב 10%־15%, וסביר לצפות בתרחיש מלחמה של מספר שבועות לעלייה בגירעון לסביבה של 6%־7% תוצר".

גוזלן מוסיף כי “באופן כללי ניתן לחלק את השפעות המלחמה על המשק והשוק הישראלי לטווח קצר וארוך, והחשיבות העיקרית נוגעת למשך המלחמה, לעוצמתה ולדבר קיומה של אסטרטגיית יציאה מהמלחמה, והדבר תלוי במידה רבה במידת המעורבות והלחץ שתפעיל ארה"ב. נשאלת בפרט השאלה האם המלחמה בין ישראל לאיראן תוביל בסופו של דבר להסכם ולדחיית תוכנית הגרעין ואולי אף תקרין לחיוב על סיום המלחמה בעזה במסגרת הסכם כולל, שזהו התרחיש החיובי, או לחלופין דווקא להגברת מאמציה של איראן להשגת נשק גרעיני, כפי שמעריכים מרבית המומחים, שאז היכולת לשבש זאת לאורך זמן מוגבלת למדי, ותרחיש זה שלילי עם פוטנציאל למלחמה ממושכת".

הרצוג: “התארכות המלחמה יצרה נטל כלכלי הולך וגדל, ולכן הציפיות הן שככל שאנו מתקרבים להסדרה תתאפשר הפסקת מלחמה ושגרה כלכלית, והמשק הישראלי יוכל ליהנות גם מהפחתת עלויות המלחמה, גם מהפחתת הסיכון וגם מהגדלת הצמיחה. יש לזכור שבשנות המלחמה התוצר לנפש לא גדל, וכשהתוצר לא גדל כוח הקנייה לא גדל. המשמעות היא שמייצרים פחות ומרוויחים פחות, וזה מתגלגל לשווקים. 2025 יכולה להיות המשך שנת דשדוש כלכלי או חזרה לתוואי צמיחה, עם ירידת עצימות הלחימה בכלל הגזרות והקטנה משמעותית של הנטל הביטחוני, ובכלל זה החזרת חיילי המילואים בתור כוח עבודה למשק.

“זהו עיקר עיכוב פוטנציאל הצמיחה במשק – מחסור בידיים עובדות", מוסיף הרצוג. “הן בשל גיוס מילואים נרחב, הן בשל אי־כניסת עובדים פלסטינים והן בשל אי־הגעת עובדים זרים במספרים הנדרשים למשק הישראלי".

אילן מחדד את החיוביות בנושא ומוסיף: “למרות המלחמה וסביבת הריבית הגבוהה שבה ישראל פועלת, הכלכלה הישראלית הציגה וממשיכה להציג חוסן לאורך השנתיים האחרונות, והבעיה הגדולה שעימה המשק מתמודד כיום היא אכן היעדר ידיים עובדות. המשמעות היא שיש יותר ביקוש מאשר המשק מסוגל להיענות לו בעת זו. זו אומנם בעיה, אבל כזו שתיענה עם דעיכת עצימות המערכה, שרק תגדיל עם סיומה את הביקושים במשק הישראלי. זו נקודה עתידית לחיוב, ולא לשלילה".

הרצוג מתייחס גם לתדמית ישראל בעולם במהלך המלחמה, ואומר כי “אף שאין חרם רשמי על עשיית עסקים עם ישראל מלבד טורקיה, ניכר מעין ‘חרם שקט' שממתין לסיום המלחמה. עידוד צמיחה ייתכן במידה שיהיה שינוי באווירה הבינלאומית, לצד הסדרה של הגדלת הייצור, הוזלת עלויות היבוא כתוצאה מפתיחת השמיים והורדת עלויות השילוח. הדבר גם יסייע בהורדת יוקר המחיה, שבתורו גם משפיע על הריבית. חלק מהסיבה שבעולם הריבית ירדה ופה לא היא המלחמה, שגרמה לעליות מחירים דוגמת עליית מחירי הירקות והפירות, הטיסות ועוד. כך שתרחיש חיובי הוא כזה שבו העימות עם איראן נשאר ממוקד ולא הופך לדשדוש, והשווקים גם מתמחרים את האירוע בתור צעד לקראת הסדרה. בנוסף, חיוביות זו תיתרם אם כתוצאה מהסדרה אזורית יתרחבו הסכמי אברהם ותהיה נורמליזציה עם סעודיה".

ההגעה לצד החיובי מצריכה מהמדינה, לדברי הרצוג, “להיערך לתוכנית כלכלית ליום שאחרי, שתאפשר צמיחת המשק תוך שינוי סדרי עדיפויות והתמודדות אמיתית עם בעיית הגירעון ובעיית החוב. כדאי שנזכור שגם מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בניצחון ישראלי ברמה הביטחונית ובשיקום ההרתעה, אבל הובילה אותנו לעשור כלכלי אבוד ולצמיחה נמוכה, בעיקר כי הממשלה אז לא השכילה לייצר תוכנית כלכלית להתמודדות עם עלויות הביטחון ונטל החוב".

כלל הגורמים הכלכליים מאמינים כי השפעות המערכה הצבאית כבר עתה הן פוטנציאל לעתיד כלכלי טוב יותר, אך תולים את יישומו, בין היתר, בתוכנית כלכלית ממשלתית מקיפה ליום שאחרי, ירידה משמעותית בעצימות הפעילות הצבאית ותקווה להסדרה אזורית שתוביל לצמיחה מואצת.
ימים יגידו עד כמה תרמה המערכה הצבאית באיראן לאפשרויות שגשוג וצמיחה בישראל, אך דבר אחד כבר ודאי – הכלכלה ממשיכה להיות בסיס איתן לפעילות הצבאית, וכלכלה חזקה היא הכרח קיומי לא פחות מאיתנות הצבא המגן עליה