הפועל ירושלים: לשחזר מול מכבי ת"א את התסריט מחצי הגמר

לירושלים היה כמעט הכל כדי לנצח את יריבתה הוותיקה בצהוב. בחמש הדקות הראשונות, כשכל ההתקפה עבדה בחסימות עבור ג'ארד הארפר וההגנה מן העבר השני לא מצאה לו פתרונות, הצליח הכוכב למצוא את הנתיב לסל פעם אחר פעם – וכשלא, האחרים היו שם כדי לנעוץ ארבע שלשות מחמישה ניסיונות.

ג'רמי מורגן (מישהו זוכר שפעם, למען האמת לא כל כך מזמן, קראו לו פלופ?) היה יעיל ואפקטיבי בשני צידי המגרש, וביחד עם יובל זוסמן חיבר יתרון מהותי ומשמעותי בעמדת הסמול פורוורד. ג'סטין סמית' היה סולידי, וגם אם רועי הובר לא הצליח לתרום בסטטיסטיקה האישית, הרי שרוב הדקות שלו היו מהחיוביות יותר בצד האדום.

אלא שזה לא הספיק, כאמור. בתחילת הרבע הרביעי, בתוך פחות משתי דקות, ירו שחקני ירושלים חמש שלשות ולא פגעו באף אחת מהן; בסך הכל, מאז יתרון השיא (54:65 ו-56:67) שנרשם באמצע הרבע השלישי עד לחצי הדקה האחרונה במשחק, הם החטיאו 12 זריקות רצופות מעבר לקשת. ברגע האחרון הספיקו הארפר וזוסמן לצלוף פעמיים כדי להותיר תקווה וסיכוי, אבל הכדור האחרון לא הגיע לשום מקום והותיר את הניצחון הדחוק והחשוב בצד של מכבי תל אביב.

"אין לי כל כך הסבר, כי הייתי מרוכז במשחק", סיכם הקפטן זוסמן. "שיחקנו פחות טוב בדקות של הריצה שלהם. היינו צריכים להיות יותר קרי רוח בדקות האחרונות, ולשפר את קבלת ההחלטות שלנו".