כחלק ממטח הטילים מאיראן ששוגר היום (חמישי) לעבר שטח ישראל, זוהתה נפילה בבית החולים סורוקה בבאר שבע שגרמה להרס רב במקום. גורמים בישראל, ביניהם ראש הממשלה ושר הביטחון, שיגרו בתגובה איומים ישירים נגד ראשי המשטר האיראני.
ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב: "הבוקר, רודני הטרור של איראן שיגרו טילים לעבר בית החולים סורוקה בבאר שבע ולעבר אוכלוסייה אזרחית במרכז הארץ. נגבה את מלוא המחיר מהרודנים בטהרן".
נפילה בבית החולים סורוקה (צילום: רויטרס)
שר הביטחון ישראל כ"ץ מסר: "הדיקטטור האיראני הפחדן יושב במעמקי הבונקר הממוגן ויורה ירי מכוון לעבר בתי חולים ובנייני מגורים בישראל. אלה הם פשעי מלחמה מהסוג החמור ביותר – וחמינאי יתן את הדין על פשעיו. ראש הממשלה ואני הנחינו את צה"ל להגביר את עוצמת התקיפות נגד יעדים אסטרטגיים באיראן ונגד יעדים שלטוניים בטהרן למען הסרת האיומים מעל מדינת ישראל וערעור משטר האייתולות".
דובר צה"ל בערבית, אל"מ אביחי אדרעי, פרסם: "המשטר האיראני הפחדן משגר את טיליו לעבר מרכזי אוכלוסייה ובתי חולים – ולאחר מכן מנסה להצדיק זאת בתירוצים שקריים. כדי לכסות על המכות הכואבות שהם סופגים – הם מכוונים לאזרחים. הם ימשיכו לספוג מכה אחר מכה".
תיעוד של פגיעת הטיל בסורוקה (צילום :שימוש לפי סעיף 27א')
האירועים הבוקר בהם שיגרה איראן 23 טילים בהם אחד שכוון ופגע בבית חולים סורוקה בבאר שבע, אחד מהמרכזים הרפואיים המרכזיים של מדינת ישראל, היא חציה של קו אדום בוהק. במערכת הביטחון מבינים כי הדרג המדיני הישראלי לא יכול לעבור על התקיפה של העורף הישראלי, על בית חולים, לסדר היום ולהמשיך לתקוף באיראן על פי התוכניות שנקבעו מראש. בישראל מבינים כי הפגיעה בסורוקה מחייבת מהלך אחר כתגובה.
איראן היא מדינה ריבונית, אבל בישראל דואגים כל מהלך התקיפות ליצור הפרדה בין השלטון האיראני על מוסדות הצבאיים שלו ופרויקטים של הגרעין והטילים, לבין העם האיראני שברובו אינו מזדהה עם ההנהגה שלו. על כן גם התגובה על התקיפה הבוקר חייבת להיות מדויקת שמצד אחד תכאיב באופן קשה ביותר לממשל האיראני ותבהיר לכל העולם, ובראשם גם לאמריקאים, כי ישראל לא תסכים לפגיעה בעורף שלה ולא תסכים לפגיעה בבית חולים בשטחה. מנגד ישראל תידרש לא לפגוע בסמלים לאומיים שאיתם העם האיראני מזדהה.
תקיפה באיראן (צילום: רויטרס)
עד עתה ידע המודיעין הישראלי ליצור את ההפרדה בעת בניית בנק המטרות. כך למשל, ישראל פגעה בבניין רשות השידור האיראנית שהוא לא בנין שידור רגיל אלא אחד הסמלים של המשטר האיראני מתוך הבניין פעלו אנשי המשטר לדכא את העם האיראני. גם הפגיעה באוניברסיטאות היא שאלה למודיעין. ישראל פגע באוניברסיטה של משמרות המהפכה ולא במוסדות האקדמיים האחרים בטהרן ובאיראן.
גם סוגיית הפרלמנט האיראני הוא בעייתי לתקיפה, שכן על פי אופן הממשל באיראן דווקא הפרלמנט מזוהה יותר עם הלאומיות של העם האיראני ופחות עם המשטר האיראני. בדקות האחרונות פועלים באגף המודיעין ובאגף המבצעים בצה"ל להכין את תכניות התגובה שיוצגו בזמן הקרוב לאישור הדרג המדיני. ההערכה כי התגובה תהיה עוצמתית בהיקף ובמטרות שיבחרו לתקיפה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.