פוליטיקה
העמדת מחבלי נוח'בה לדין: האם ועדת השרים תתמוך בהצעת החוק?
ועדת שרים לענייני חקיקה תדון מחר (ראשון) לראשונה בחוק של חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי, אשר קובע את המסגרת להעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה. הדיון יתקיים כ-20 חודשים לאחר טבח שבעה באוקטובר שבו השתתפו המחבלים, ולאחר שהממשלה לא גיבשה כל מדיניות בנושא.
הלילה, לפני ישיבת ועדת השרים, שר העבודה יואב בן צור הודיע כי הוא "יתמוך בכל חקיקה שתקדם ענישה הולמת בזמן הקצר ביותר ובחומרה המרבית להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין".
עם זאת, בן צור לא התחייב כי יתמוך בהצעת החוק של רוטמן ומלינובסקי. "באשר להצעת החוק הנמצאת על שולחנה של ועדת השרים, השר ישמע את חוות דעתם של כלל גורמי המקצוע, ורק לאחר מכן יגבש את עמדתו לגביו", נמסר מהשר בן צור תוך מתן דגש על כך ש"השר בעד חוק משמעותי ואפקטיבי".
כזכור, רוב מוחלט של שרי הממשלה החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה – מסרבים להתחייב לתמוך בהעמדה לדין של מחבלי הנוח'בה שהשתתפו בטבח שבעה באוקטובר.
בוועדת השרים יושבים שר משפטים יריב לוין, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר בלי תיק חיים ביטון, שר העבודה יואב בן צור, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, השרה להגנת סביבה עידית סילמן, שר החינוך יואב קיש, שר התקשורת שלמה קרעי, שר התפוצות עמיחי שיקלי והשר במשרד האוצר זאב אלקין.
"מעריב" פנה אל השרים כדי לקבל את תגובתם לשאלה אם יתמכו בחקיקה של רוטמן ומלינובסקי. השרים קרעי ושיקלי הודיעו כי יתמכו בהעמדת מחבלי הנוח'בה לדין. מהשר בן גביר נמסר כי הוא "תומך בהעמדה לדין של הנוח'בות, ישתתף בדיון, ישמע את כל הנימוקים של כל הגורמים ויקבל החלטה בהתאם".
השר לוין מסר כי "הוא יגיד בוועדת שרים", והכחיש כי פנו אליו ממשרד המשפטים כדי להוביל דחייה של הדיון בהצעת החוק. שאר השרים סירבו להגיב. כעת, השר בן צור מסר כי באופן עקרוני הוא תומך בחקיקה מסוג זה, אך יבחן מחר את החוק עצמו ויחליט לאחר מכן אם להצביע בעדו.
לאחרונה התקיים דיון חסוי בכנסת בנושא, שבו נחשף לראשונה על ידי נציג השב"כ כי בניגוד לדרך שבה הוצגו הדברים בשם הארגון – בשב"כ לא מתנגדים לעצם החקיקה או להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין לפי חוק השמדת עם, שבסופו לכל מחבל שיורשע בעקבות החוק של רוטמן ומלינובסקי ממתין חבל תלייה.
בשב"כ הבהירו כי השאלה מבחינת הארגון היא מועד ההעמדה לדין, אך מדובר באירוע שההיתכנות שלו תהיה רק לאחר העברת החקיקה בקריאה שנייה ושלישית. כלומר, המשמעות היא שאין התנגדות ביטחונית להעברת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה, ואפילו לא בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
עם זאת, בייעוץ המשפטי לממשלה מתנגדים בתוקף לחוק וינסו להשפיע על שר המשפטים לוין לדחות את הדיון בו באמתלה ביטחונית – אף שכאמור השב"כ הבהיר שאין לו התנגדות לחקיקת החוק.
הצעת החוק של רוטמן ומלינובסקי קובעת כי חלק ממחבלי הנוח'בה ייכלאו לנצח, וחלקם יועמדו לדין – בהתאם לראיות. מי שיועמד לדין, יואשם בעבירה של השמדת עם, והמשמעות היא שבסיומו של ההליך ייגזר עונש מוות על כל מחבל נוח'בה שיורשע.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
