העלות של ההשמנה במשק הישראלי: 55.1 מיליארד שקל בשנה

כמעט 60% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים מעודף משקל או השמנה, והתחזיות לעתיד מדאיגות במיוחד. עלות כלכלית שנתית של למעלה מ-55 מיליארד שקלים, עלייה במחלות כרוניות, ופערים חריפים בין מרכז לפריפריה – אלו רק חלק מהנתונים הקשים שנחשפו היום (רביעי) בדיון מיוחד של ועדת הבריאות בכנסת, שעסק בתופעת ההשמנה ובעיקר בהשלכותיה על ילדים ובני נוער.

הדיון, ביוזמת חברי הכנסת קטי שטרית (הליכוד) וסימון דוידסון (יש עתיד), התבסס על מחקר חדש שערך פרופ' גבי בן-נון, ממנו עולה כי אחד מכל חמישה ילדים בגילי 6-9 סובל מהשמנה, וכמעט שליש מבני הנוער מתמודדים עם עודף משקל. לפי התחזיות, ללא התערבות מערכתית, שיעור ההשמנה בקרב מבוגרים יזנק ל-31.2% עד 2030, עם עלות ישירה של 34 מיליארד שקל למערכת הבריאות בלבד.

בין ההשלכות שפורטו בדיון: עלייה בתחלואה בסוכרת, מחלות לב וכלי דם, ירידה בפריון העבודה, אובדן שנות חיים וירידה בתוצר הלאומי. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), קרא להקצות תקציבים משמעותיים ולהבטיח שהמשרדים הרלוונטיים יעמדו בלוחות זמנים ברורים: "המדינה חייבת לפעול באופן יזום, לא רק כתגובה".

מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, מורן בלייכפלד-מגנאזי, הציגה נתונים ראשוניים המעידים על ירידה של 0.7% בשכיחות עודף משקל והשמנה בקרב תלמידי כיתה ז'. לצד זאת, התריעה מפני מחסור בפעילות גופנית וקראה לשפר את הנגישות למזון בריא – במסגרות חינוכיות, במרכולים ובקהילות מוחלשות. לדבריה, כ-40% מהציבור החרדי והערבי מתקשים לממן תזונה בריאה.

בלייכפלד-מגנאזי הדגישה גם את תרומת ההנקה במניעת השמנה: הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה והמשך הנקה עד גיל שנתיים, עם מזון מותאם תרבות, מפחיתה ב-26% את הסיכון להשמנה בבגרות, וכל חודש הנקה מקטין את הסיכון להשמנה מוקדמת (בין גיל שנתיים לשש) ב-4%.