בעקבות מחסור חריף בכוח אדם בצה"ל, נשים לוחמות מוצאות את עצמן בחזית בעזה, לבנון וסוריה בתפקידים שנחשבו בלתי אפשריים עד לפני המלחמה. לפני ה-7 באוקטובר, נשים שהוכשרו ללחימה נותרו בעיקר בתפקידי שמירה בתוך גבולות ישראל או בניהול מחסומים ביהודה ושומרון, משימות שנחשבו פחות מסוכנות. כיום, אחת מכל חמש לוחמים היא אישה – יחס גבוה מצבאות מערביים מודרניים רבים, ובעל חשיבות מכרעת בהקלת המחסור הקיים בכוח האדם לאחר 20 חודשי לחימה, כך מדווחים בוול סטריט ג'ורנל.
לפני ימים ספורים, צוות חילוץ והצלה בילה שעות בקידוח דרך בטון ובהזזת מוטות ברזל כדי לאתר גופת חייל שנפל ונקבר מתחת להריסות בחאן יונס. הם הצטרפו לחטיבת קומנדו שנלחמה ברצועת עזה במטרה לחלץ גופות של חיילים שמתו בקרב. זוהי משימה שגרתית בצה"ל, אך מה שהיה ייחודי הפעם הוא שהצוות הורכב ברובו מנשים. "לפני שנה וחצי, לא הייתי חולמת להוביל צוות לוחם בתוך לבנון או עזה", אמרה רס"ן בת 25, "אני חושבת שהמלחמה הוכיחה לכולנו כמה אנחנו מסוגלות".
המערך הלוחם בצה"ל מורכב ברובו ממילואימניקים, מה שמעמיס את נטל המלחמה על אנשים עובדים רגילים, לרוב עם משפחות צעירות. למרות זאת, שוויון מלא בשירות הצבאי עדיין לא קיים. בשבוע שעבר צה"ל קיצר תוכנית ניסיונית לשילוב נשים ביחידות החי"ר בשל "יעילות נמוכה צפויה", לאחר שנמצא כי 23 המתאמנות סבלו מפציעות ו"לא צפויות לעמוד בסטנדרטים הנדרשים של לחימה וכושר גופני".
כפתרון לבעיית כוח האדם, צה"ל דוחף לגייס גברים יהודים חרדים לשורותיו. רוב אזרחי המדינה תומכים בגיוס גברים חרדים, שמסרבים ברובם לציית לפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון שביטלה את הפטור שלהם מגיוס. לאור זאת, שילוב נשים מקל על הלחץ לשחרר גברים לתפקידי לחימה אחרים. אך עם הרבה מעמדות הלחימה המרכזיים של הצבא עדיין סגורים לנשים או נשלטים על ידי גברים, שילוב נשים הוא רק פתרון חלקי לבעיית כוח האדם.
לוחמות ברדלס באימון גבול מצרים (צילום: מרק ישראל סלם)
בוול סטריט ג'ורנל מפרסמים כי ישראל מחזיקה במשך עשרות שנים באחד הייצוגים הגבוהים ביותר של נשים בין הצבאות המודרניים, שעומד על כשליש מהכלל, זאת על פי הנתונים העדכניים ביותר. לקראת מלחמת השחרור ב-1948, גויסו נשים רבות בשל הצורך המבצעי. ישראל צמצמה מאוחר יותר את תפקידי הנשים עד שנות ה-90, כאשר יחידות משמר הגבול פתחו את שורותיהן ללוחמות ותיק אליס מילר בבג"ץ אילץ את חיל האוויר לגייס טייסות. כיום, קצת יותר ממחצית מתפקידי הלחימה של הצבא פתוחים לנשים, ו-90% מכלל התפקידים.
יחס גבוה זה של נשים בתפקידים המיועדים ללחימה הוא יוצא דופן עבור צבאות מודרניים. ארצות הברית, למרות שפתחה את רוב התפקידים הצבאיים לנשים, עדיין יש לה אחוז כולל נמוך יותר של כוחות נשיים עם 18%. ישראל היא גם אחת המדינות הבודדות המחייבת נשים בגיוס רחב בגיל 18, בדיוק כמו גברים.
כיום, נשים מהוות 21% מכוחות הלחימה של ישראל, זינוק מ-14% ממש לפני המלחמה ועלייה מ-7% לפני עשור, על פי נתוני צה"ל. הצבא מדווח כי יש לו כ-4,500 מגויסות נשים בתפקידי לחימה, מונעות הן מהרחבה בהצעות לנשים והן מביקוש מוגבר של נשים להיכנס למקצועות לחימה.
יחידת החילוץ וההצלה שאליה שייכת הרס"ן הצעירה היא כוח לוחם מעורב המתמחה בחפירת מבנים שקרסו ופינוי פצועים. לפני המלחמה, היחידה הוגבלה בעיקר לתפקידי שמירת ביטחון ביהודה ושומרון. לאחר ה-7 באוקטובר, היחידה נשלחה לחזית בעזה ושולבה עם יחידות קומנדו. כאשר המלחמה התרחבה ללבנון, נשים נשלחו למשימות בחזית גם שם. הצבא מתכנן להרחיב את היחידה על ידי פתיחת פלוגה חדשה באוגוסט. מאז שהתקבלו לראשונה ב-2008, נשים גדלו למלא כ-70% מתפקידי הלחימה שלה.
בוול סטריט ג'ורנל מתארים כיצד גיוס נשים ליחידות לחימה היה זמן רב נושא לדיון בישראל. יש הסבורים שהסיכון לעינויים או אונס במקרה של שבי מעמיד נשים במצב מסוכן במיוחד. אחרים טוענים שזה פוגע במורל הגברי, ושזה יוצר אתגרים נוספים עבור גברים דתיים מסוימים שלא רוצים להיות באותה יחידה עם אישה.
עוד מוסיפים כיצד התפיסות החלו להשתנות לאחר ה-7 באוקטובר, כאשר שלושה צוותי טנקים המורכבים כולם מנשים בגדוד קרקל, שנועד לסייר בגבול ישראל עם מצרים אך לא להיכנס לשטח אויב, דהרו דרך המדבר כדי להדוף מחבלים ביישובים על גבול הרצועה. הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי אמר שהפעולה והלחימה שלהן נגד חמאס ב-7 באוקטובר עונה למבקרי שילוב נשים בכוחות לוחמים.
בסיס הטירונים של חטיבת החילוץ וההצלה גם הותקף, ושבעה חיילים מתו בהגנה על המחבלים. בין המצילים שנשלחו לכבוש מחדש ולאבטח את הבסיס הייתה סגנית בת 21. היא וכוחות סיוע אחרים החזיקו מעמד נגד מחבלים במשך יומיים לפני שטנקים הגיעו לגבות אותם. זמן קצר לאחר מכן, היא צורפה לשייטת 13 ועזרה להם לאתר מנהרות תת-קרקעיות בעזה. היא לא חושבת שהייתה מקבלת הזדמנות כזו לפני ה-7 באוקטובר. "אני חושבת שהם פשוט הבינו כמה אנחנו חזקות", היא אמרה, "הם הבינו שאנחנו באמת יכולות לעשות את זה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.