העולם הערבי רואה את הפילוג הפנימי, ומזהה הזדמנות מסוכנת

גם במדינות שקרובות יותר לישראל בוחנים את המצב בזכוכית מגדלת ואף מטיחים ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו. יוסוף א-דיני, חוקר ויועץ אינטלקטואלי סעודי, התייחס בשבוע שעבר במאמר בעיתון הלונדוני והפרו-סעודי, "א-שרק אל-אווסט", לכוונה לפטר את ראש השב"כ בר: "כעת זה נהיה ברור שההתנהגות של נתניהו לא קשורה לביטחון של ישראל, אלא עבור הישארותו בשלטון ואין הוכחה לכך יותר מפיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר. החלטותיו של נתניהו מגלות כי הוא חותר להרכבה של משטר ביטחוני המשרת את האינטרסים הפוליטיים שלו בראש ובראשונה – אפילו אם זה יביא לפירוק מוסדות המדינה".

עוד טען א-דיני במאמרו כי "תפיסת המלחמה הנתניהותית לא מהווה רק אמצעי בכדי להגן על הישראלים, אלא כלי לביסוס האוטוריטריות. בעוד החטופים סובלים, נתניהו מתמקד בהגשת תלונות נגד יריביו – כשהוא מאשים אותם בהוצאת דיבה וזאת בניסיון נואש להפיל כל התנגדות".

א-דיני חתם את מאמרו במילים הבאות: "קרוב לוודאי שעם נפילתם של עוד קורבנות, עם המשך המלחמה ועם אי-עצירתה, יתגבר הבידוד הבין-לאומי של ישראל ויתגבר הלחץ הפנימי, במיוחד בסוגיית גורל החטופים. למרות זאת, לא נראית באופק אפשרות לנפילה מהדהדת של נתניהו וזאת בגלל סיבה פשוטה: נתניהו מוכן לשרוף כל דבר לפני שיישאר בשלטון, אפילו אם המחיר הוא עתידה של ישראל".

כמו בישראל, גם בעולם הערבי רואים את הנעשה בישראל כחזרה ל-6 באוקטובר ומזהים את החשש בישראל מפני מלחמת אזרחים. בעוד במדינות הערביות המתונות מזהירים את ישראל, במרומז לבינתיים, מהשלכות של מצב זה על ישראל עצמה ועל יחסה עם אותן מדינות. ניתן להעריך שלאור המכות הקשות שהנחיתה ישראל ברצועת עזה, בלבנון ובאיראן – אירגוני הטרור הרצחניים ישקלו טוב מאוד האם לנצל לטובתן את המשבר הפוליטי-חברתי-משפטי, אך אם יש משהו חשוב שלמדנו מ-06/10 הוא שלמחרת הגיע 07/10.