הסנגוריה הצבאית ממשיכה לנסות לטרפד את בדיקת מחדלי השבעה באוקטובר על ידי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. במכתב שהגיע לידי מעריב, הסנגורית הצבאית הראשית אל"מ אופירה אלקבץ, מנסה לטרפד גם בדיקה של כשלי 'לשעברים' אשר הובילו לטבח השבעה באוקטובר.
הסנגורית הצבאית, שתפקידה על פי עמדתה הוא להגן על זכויותיהם המשפטיות של "משרתי צה"ל", טוענת כי תחת סמכותה נמצאת גם הגנתם של מי שכבר אינם משרתים בצבא כאשר מדובר באירועים שהתרחשו בזמן שירותם בצבא. הסנגורית טוענת כי הטלת אחריות על בעלי תפקידים לשעבר על ידי המבקר, היא "חריגה מסמכות" מכיוון שמדובר בפגיעה בזכות החוקתית ל"שם טוב".
הסנגורית הצבאית מוסיפה לטעון כי למבקר המדינה אין סמכות להעביר ביקורת על "מי שסיימו את תפקידם בגוף המבוקר". המשמעות של דברי הסנגורית הצבאית הראשית היא כי אם אדם אחראי למחדל חמור בשורות הצבא, אם הוא התפטר או פוטר בשל המחדל – הרי שהוא חסין מביקורת של מבקר המדינה ביחס לאותו מחדל.
מתניהו אנגלמן (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
"אף אם במסגרת הביקורת המערכתית בגופים המבוקרים יכול שהביקורת תתייחס באופן אגבי לבעל תפקיד מסוים בגוף המבוקר ותקבע אחריות אישית בעניינו למחדל כזה או אחר – אין החוק מסמיך את ביקורת המדינה להטיל אחריות אישית על מי שאינו ממלא עוד כל תפקיד ב"גוף מבוקר"", כתבה הסנגורית הצבאית הראשית למבקר המדינה.
לדבריה, "הרחבת הביקורת לבעלי תפקידים לשעבר לא רק שסותרת את אופייה המערכתי של הביקורת ומסיטה אותה מבחינת מערכתית למיקוד פרסונלי, אלא שהיא נעשתה בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, ולמעשה בלא סמכות כדין". בסנגוריה הצבאית דורשים ממבקר המדינה להסיר מהמדריך לביקורת המדינה את ההנחיות שמאפשרות להטיל אחריות אישית על בעלי התפקידים שעזבו את שורות הצבא – כמו הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש אמ"ן אהרן חליוה.
הרצי הלוי, אהרון חליוה (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
בנוסף, דורשת הסנגורית להפסיק מיידית את כל הליכי הביקורת נגד ה'לשעברים' בנוגע לאחריותם האישית, לנמק בכתב כל זימון שלהם להליכי ביקורת, ולמסור לסנגוריה הצבאית את פרטי ההסמכה שניתנה לעובדי משרד מבקר המדינה להשתמש בסמכויות מיוחדות, אם ניתנה, במיוחד בכל הקשור לבדיקות על אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".
הסנגורית הצבאית הראשית מאיימת על מבקר המדינה כי אם לא ייענה לדרישתה, היא תעתור פעם נוספת לבג"ץ, מה שעלול לעצור שוב את הליכי הביקורת של מבקר המדינה על הסוגייה החשובה מכולן לציבור הישראלי – מה הוביל לאירועי השבעה באוקטובר, ומי אחראי לכך?
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.