הסכמי הרכש הבטחוני של ערב הסעודית מארה״ב במהלך הביקור של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ יעמוד על 132 מליארד דולר. רק לשם השוואה, היקף הרכש של צה״ל מארה״ב, ספקית הנשק החיצונית הגדולה של ישראל עומד על 32 מליארד דולר בעשר שנים. ״זה לא אותו יחס בכלל״, אומר גורם בטחוני.
״כולם חוששים פה מאותו אויב. מהלך ההצטיידות הצבאית של ערב הסעודית נועד מהחשש הזה. ישראל לא נמצאת בראש מעייניה של ערב הסעודית, להיפך״, אומר גורם בתעשיית הנשק. אולם בתעשיית הנשק מציינים כמה סיבות מדוע ישראל תשמור על עליונות צבאית בדגש על חיל האוויר.
דונלד טראמפ, מוחמד בן סלמאן (צילום: רויטרס)
במרכז רשימת הקניות של הסעודים כמו גם מדינות המפרץ: קטאר, כווית, איחוד האמירויות, בחריין הם הרצון לרכוש שני מטוסי הקרב הטובים: F35 בעל יכולת חמקנות. ו-F15ex שנחשב כעת למטוס ההפצצה הטוב בעולם. ההערכה כאמור כי מדינות המפרץ נמצאת במירוץ חימוש אזורי אל מול האיום האיראני.
גורם בתחום תעשיית הנשק אומר כי כרגע מערכות הרגולציה האמריקאיות לא אישרו את מכירת שני סוגי המטוסים לסעודיה, מדובר בתהליך ארוך שיקח זמן. גם לאחר האישור יחלפו עוד מספר שנים לא קטן עד שהמטוסים יסופקו לערב הסעודית. לעומת זאת חיל האוויר כבר מפעיל מבצעית 75 מטוסי F35. במקביל ישראל אמורה לאחר עיקובים בשל גחמות פוליטיות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחתום כבר בשבועות הקרובים על עיסקת הרכש של מטוסי F15ex.
נכון לעכשיו האמריקאים שומרים את התור של יצור המטוסים הישראלים. כך שעד שהסעודים יקבלו את המטוסים, טייסי חיל האוויר יצברו ניסיון רב ושעות טיסה על המטוסים מה שאוטמטית יעניק יתרון לחיל האוויר. בין היתר חיל האוויר ידע כבר את נקודות התורפה של המערכות שיקבלו הסעודים והוא יכול כבר כעת לפתח דרכים להתמודד עם כלי הטייס שיקבלו הסעודים.
המטוסים הישראלים בשונה מהמטוסים שיוצאים מפסי היצור בארה״ב מבוססים על טכנולוגיות ומערכות ייחודיות. ישראל מכניסה מערכות נשק ויכולות אווירודינמיקה שונות מיתר המטוסים בפס היצור מערכות המפותחת כאמור בישראל. מה שהופכים את המטוסים הישראלים לעדיפים. גורם ביטחוני אומר כי איכות הטייסים וצוותי הקרקע של חיל האוויר המלכותי של סעודיה הם ברמה טובה ואיכותית ״הם לא פרירים בכלל, הם מטיסים F15 ויש להם רמת טיסה גבוהה״.
מטוס קרב F35 (צילום: רויטרס)
בישראל עוקבים אחר העיסקה שאתמול הוצגו חלקים ממנה תוך שהאמריקאים מעלים כי חלק ממערכות הנשק הם למטרות הגנה ולא התקפיים. בישראל מעריכים כי למרות היקף הרכש העצום ישראל תדע לשמור על עליונות צבאית באזור.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".